"והיה לכם לציצית, וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ד' ועשיתם אותם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם… למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי…" (טו, לט –מ)
יש לדייק בפרשת ציצית שכן נכפל בה הציווי לקיום המצווה ע"י ראיה זכירה ועשייה, ועוד הרי פירוש המילה ציצית הוא לשון ראיה והבטה כמו שנאמר "מציץ מן החרכים", וגם פירוש המילה ראיה הוא מלשון הסתכלות והתבוננות אשר פירושו גם ראיית הלב, כמו שכתוב "ולבי ראה", וע"פ זה נראה לבאר דהסיבה שנכפלו הדברים בתורה היא כדי לרמז שע"י ההסתכלות וההבנה במצוות ד' מגיעים לידי מדרגת וזכרתם את כל מצוות ד' שפירושה, שנזכור את מצוות ד' בכל דרכינו וא"כ התורה רומזת לנו בפרשת ציצית לעשות כל מצווה ומצווה ע"י ראיה וזכירה (היינו ע"י הסתכלות והבנה) ולא כמצות אנשים מלומדה.
(נשלח ע"י מאור צוברי)