'יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה"
בחג השבועות קוראים אנו את מגילת רות. רבו המפרשים למה קוראים אותה דווקא במועד זה. ההסבר המקובל הוא כי מדובר בקציר חיטים, ואילו שבועות הם ימי קציר חיטים. ועוד, דוד המלך נולד ונפטר בחג השבועות, ובמגילת רות מוזכר ייחוסו והשתלשלות כניסת רות המואביה בצל כנפי השכינה. מצאתי הסבר אשר הניח את דעתי יותר, אשר הובא בספר התודעה לרב אליהו כי טוב: בחג השבועות חוגגים אנו את מתן תורה שבכתב, ואילו התורה איננה נפרדת מהתורה שבעל פה- וחיבור זה של תורה שבכתב עם התורה שבעל פה מודגם לנו בשיא התגלותו- במגילת רות: בעוד שכתוב בתורה "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' ". דנו חכמים בכוח שכלם והחוקים אשר נמסרו להם בתורה, ופרשו למה התורה כתבה "על אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים" ללמדך שמי שדרכו לצאת ולקדם את האורחים, הוא הגבר ולא האישה- ולכן האיסור שלא יבואו בקהל ה' הינו דווקא לגברים ולא לנשים!
ולכן אנו קוראים את מגילת רות בחג מתן תורה!! לחבר את תורה שבכתב עם תורה שבעל פה.
במגילת רות מסופר שכאשר בועז מסכים לכנוס את היבמה, רות המואביה, מברכים אותו כולם: "ויאמרו כל העם אשר בשער, והזקנים עדים, יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל, ועשה חייל באפרתה, וקרא שם בבית לחם. ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודה, מן הזרע אשר יתן ה' לך מן הנערה הזאת" ( רות ד. יב'-יג')
איזו ברכה מוזרה!!!
למה מברכים אותו שתהיה האשה כרחל וכלאה? הלא שתיהן היו עקרות, ונכנסה לאה לקידושין עם יעקב במרמה, ולא אהב אותה יעקב….ולמה כמו יהודה ותמר? שחשב אותה ליצאנית, וגרמה לו להיות איתה ולייבם אותה בעל כורחו…
לא יכלו לברך אותו "שיהיה ביתך כבית אברהם ושרה? כבית יצחק ורבקה? מה העניין דווקא כרחל וכלאה?
מובא בילקוט המכירי תהילים קי"ח, שישי, אבי דוד, חשש שמא ההלכה אשר הכניסה את רות המואביה לעם ישראל לא היתה מובנת דייה, ויתכן ונעשת טעות – יוצא מכך, שהוא למעשה מואבי- ואסור לו לבוא בקהל…למרות שהיה צדיק גדול, וכל בניו היו צדיקים, ואביו היה צדיק, עם כל זאת חשש על עצמו שהוא חי בחטא עם אשתו, ואסור לו לבוא בקהל, ופרש מאישתו- נצבת בת עדיאל.
לאחר כמה שנים של פרישות, לקח את שפחתו וכנסה לשם אישות. והתנה עימה, אם הוא מואבי- אזי איננה משוחררת, ומותרת להיות עם מואבי. ואם הוא ישראל כשר- הוא משחרר אותה מעבדות, ומותרת היא לו. ראתה השפחה את צערה של גבירתה על כל השנים של הפרישות של בעלה, הלכה וגילתה לה את העניינים, בדיוק כפי שעשתה רחל ללאה ומסרה לה את הסימנים והתייחדה נצבת עם ישי ללא ידיעתו…
כאשר ארכו הימים, נפקדה נצבת, אך חשבוה לבוגדת בבעלה, והרה לזנונים, ואילו הילד אשר יוולד ממנה יהיה ממזר …הלא הוא דוד…
יוצא, שהברכה המוזרה של העם והזקנים היתה מעיין נבואה לדורות, אשר תתרחש בזרעם של בועז ורות!!!
כמו יהודה ותמר- וכמו לאה ויעקב כך קרה גם לישי ונצבת הורי דוד! את זה רצה שמואל הנביא – הלא הוא מחבר מגילת רות, להשמיע לנו!!
להוציא את המחשבה המוטעית שדוד נוצר בחטא, ושעמונית ומואבית אסורות לבוא בקהל, הכל נעשה בעצת תמים דעים, ונגזר כבר כמה דורות קודם- עוד בחתונת בועז ורות! ההסתרה היתה מחוייבת, כי כך רצה הקב"ה שיהיה, עד כדי כך היתה ההסתרה גורפת, שאפילו בני ביתו של דוד, אביו ואחיו חשדו בו, ושמואל "הרואה" לא הבחין בו…אבל מעיד עליו ה' בעצמו כפי שמובא בספר שמואל: "ויאמר ה' קום משחהו- כי זה הוא!!"
(טל יקותיאלי. לע"נ מו"ר אבי גד בן אסתר הרכ"מ)