"וציפית אותו נחושת" (כז, ב)
מפרש רש"י: "לכפר על עזות מצח שנאמר ומצחך נחושה", אפשר לפרש ענין זה של ציפוי הנחושת בצורה הפוכה: המזבח וציפויו באו לרמז על כך שהאדם צריך להעיז פנים בזמן שהוא מגיע למזבח, שכן יכול אדם להשתמט מלבוא להקריב את קרבנו מפני הבושה, כדי שלא יראו אותו וידעו שחטא, ולכן מרמז הפסוק כשאומר "נחושת", שיהא עז כנמר לקיים את חובתו.
(נשלח ע"י מאור צוברי)