פורים וכיפורים
איתא בגמרא: "ר' אליעזר אומר: אין לו לאדם בי"ט אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה. ר' יהושע אומר: חלקהו חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש. וא"ר יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו. כתוב אחד אומר (דברים טז, ח): 'עֲצֶרֶת לַה' אֱלֹהֶיךָ', וכתוב אחד אומר (במדבר כט, לה): 'עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם'. ר' אליעזר סבר או כולו לה' או כולו לכם ור' יהושע סבר חלקהו חציו לה' וחציו לכם" (פסחים סח:). וש"ע פסק כדעת רבי יהושע. וידוע הקשר בין פורים ליום הכיפורים, ומעלתו הגבוהה של פורים שנלמדת מכך שיום הכיפורים נקרא כך היות והוא כפורים, אלא שיום הכיפורים כולו ל-ד' לעומת פורים שרובו ככולו לכם, אלא ששני ימים קדושים אלה מהוים כמעין יחידה אחת, שבה יום הכיפורים מהוה את החציו ל-ד' ופורים את החציו לכם.
וחשבתי בעה"י לומר שניתן לראות שביום הכיפורים צמים וההכנה לקראתו מתבטאת באכילה מוגברת כשבשיאה הסעודה המפסקת, ולעומת זאת בפורים עצמו המצב הפוך כשאז אוכלים ושותים וההכנה לקראתו ביום שלפני נעשית בצום תענית אסתר, ואפשר שההשגחה העליונה סידרה כך שהאדם ידע את מקומו בשני המצבים, וכך שביום הכיפורים האדם לא יטעה לחשוב שהוא יותר ממה שהוא ולכך ההלכה מצוה אותו לאכול אכילה מוגברת כדי להזכיר לו שבנוסף לנשמה האלוקית שבקרבו הוא מורכב גם מהצד החומרי, והוא צריך להתיחס אליו בהתאם. ובפורים האדם עלול להגזים באכילה ושתיה ולשכוח את הצד הרוחני והנשמתי שהם העיקר שבו ולכך מצוה אותו ההלכה לצום יום קודם ולתת דגש לצד הזה שבו. אלא שמצד האמת האדם יכול להתעלות מעל למדרגת המלאכים מאחר ולהם אין זכות בחירה ואין להם יצר הרע, ולכן אם האדם שיש לו את שני הדברים האלה מצליח להתגבר על יצרו הרע, להתעלות מעל הטבע ולעבוד את ד' מעלתו גבוהה מאוד והוא יכול להגיע למדרגה רוחנית גבוהה אף מזו של מלאך.
(ברוך עינב)