מעשה הכרובים
"והיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה סוככים בכנפיהם על הכפורת ופניהם איש אל אחיו, אל הכפורת יהיו פני הכרובים." (שמות כה. כ)
נחלקו חכמים מה הם הכרובים, ומהי צורתם. רובם מסכימים שדמות פרצוף תינוק להם, שהמילה "כרובים" נקראת "כרביא", פירוש כנער , תרגום תינוק הוא רביא. (שפתי חכמים) אבל רשב"ם סובר שמדובר ב"עוף גדול בעל כנפיים". ואילו, האבן עזרא מפרש כרובים- "צורות"
הספורנו מבאר: "כבר ביארו הנביאים שהמלאכים במראה הנבואה נראים לחוזים כדמות כרובים והם פני אדם, ולהם כנפיים."
מה מרמזת לנו התורה בכרובים אלו? מה ניתן ללמוד מדיוק הפסוק "ונתת את הכפורת על הארון מלמעלה ואל הארון תיתן את העדות אשר אתן אליך" (שם. כא)
מגלה לנו אור החיים הקדוש: "ובדרך רמז, נראה כי בא לרמוז לו שהגם שהכפורת למעלה מן העדות, שהם בתוך הארון למטה מהכפורת, הם בבחינה למעלה ממנה! ולזה סדר נתינת העדות אחר הכפורת, לומר- זו למעלה מזו! מה שלא היה נשמע כן אם היה מקדים לומר 'ונתת את העדות וגומר". ונתת את הכפורת על הארון מלמעלה משמע שהכפורת הוא למעלה מהארון"
יוצא מדברי אור החיים, שהתורה מבארת לנו מה חשוב ממה. מי יותר חשוב? האם התורה, העדות, ועם ישראל- שלשמו ירדה התורה משמיים או עולם המלאכים הכרובים?
למרות שהמלאכים נמצאים "מעל העדות", המעלה הגדולה יותר היא דווקא לנו! אם כן, למה דווקא בחרה התורה בדמויות אלו?
לרמז לנו, שככל שתהיה מדרגת המלאכים גבוהה ונעלה, עדיין הם רק בחזקת "נערים" -מנוערים מן המצוות. המלאכים חסרי בחירה חופשית, והם מחוייבים לקיים את מאמר ה'. למרות שהמלאכים בעולמות עליונים -"מעל העדות", כל תפקידם ותכליתם הוא להיות "סוככים בכנפיהם על הכפורת", להגן ולשמור על העולמות והגלגלים. והם משגיחים ומבצעים רצון ה' בעולמות. "אל הכפורת יהיו פני הכרובים"- שפניהם היו כפופים למטה לצד הכפורת (דעת זקנים)
גם כשרוצה הקב"ה לדבר עם משה אומר הכתוב "ונועדתי לך שם ודיברתי איתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות את כל השאר אצוה אותך אל בני ישראל". ( שם. כב)
אז מה יותר חשוב ומיוחד בעולם אפילו מעולם המלאכים? זו העדות! התורה! והמצוות! אשר ציווה אותנו ריבונו של עולם. זו הסיבה לכל תכלית בריאת העולם, כמו שאומר ירמיהו: "כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי". (ירמיהו לג. כה)
(טל יקותיאלי. לע"נ מו"ר אבי גד בן אסתר הכ"מ)