"מהר ימהרנה לו לאשה"
"וכי יפתה איש בתולה אשר לא אורשה ושכב עמה, מהר ימהרנה לו לאישה. אם מאן ימאן אביה לתתה לו, כסף ישקול כמוהר הבתולות" ( שמות כב. טו-טז)
מסביר רש"י שצריך לפסוק לה כמשפט איש לאשתו, שכותב לה כתובה וישאנה. יש לציין, שהמפתה את הבוגרת, דהיינו מגיל 12.5 ומעלה, לא משלם כלום. "כי מדעתה עשה". ואילו התורה מדברת בקטנה ובנערה.
אומרת לנו התורה, "מהר ימהרנה לו לאישה"- היא הייתה צריכה להיות אשתו מלכתחילה! רק שלא חיכה להיתר ולקח אותה מהר מידי! ולכן חייב לשאת אותה לאישה. אבל, ממשיכה התורה, "אם מאן ימאן" – למה הכפילות? היה מספיק להגיד "ואם ימאן אביה לתיתה לו". אלא אם לא היה ייחוס לאותו בחור אשר פיתה את הבת, ולא ידע אביה "מאין הוא"- ולא ירצה להשיא את ביתו לו- שלם ישלם אותו הבחור, מוהר הבתולות.
(טל יקותיאלי. לע"נ מו"ר אבי גד בן אסתר הכ"מ)