זכר ליציאת מצרים

מדוע טרחה התורה להקיף אותנו במצוות שהם זכר ליציאת מצרים? בכל מקום שהיהודי יפנה הוא יפגוש איזו מצווה שמזכירה לו את יציאת מצרים.

מזוזה -זכר ליציאת מצרים, שנאמר "אני השם אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים".
תפילין – זכר ליציאת מצרים, שיש בה את פרשת ציצית.
מצוות ציצית בעצמה -זכר ליציאת מצרים, "אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים".
קריאת שמע ישראל, שלוש פעמים ביום- זכר ליציאת מצרים.
כל חגי ישראל: פסח, שבועות, ,סוכות, שמיני עצרת- "מקראי קודש זכר ליציאת מצרים".
כל סדר פסח- זכר ליציאת מצרים.
פדיון הבן- זכר ליציאת מצרים.
פטר חמור- זכר ליציאת מצרים.
בתפילת שחרית, שירת הים- זכר ליציאת מצרים. לפני עמידה -"אמת ממצרים גאלתנו, מבית עבדים פדיתנו".
תפילת ערבית -"האל העושה לנו ניסים נקמה בפרעה, המכה באברתו כל בכורי מצרים, ויוצא את עמו ישראל מתוכם לחירות עולם, המעביר בניו בין גזרי ים סוף ואת רודפיהם ואת שונאיהם בתהומות טיבע".
ראש חודש – "בצאת ישראל ממצרים…הים ראה וינוס" -זכר ליציאת מצרים.
קידוש של שבת- "אשר קדשנו במצוותיו ורצה בנו ושבת קדשו באהבה וברצון הנחילנו, זיכרון למעשה בראשית תחילה למקראי קודש זכר ליציאת מצרים".

יוצא שממש בהרבה טקסטים מוזכרת יציאת מצרים!
יבוא אדם ויגיד: "בסדר, הבנתי, ה' הוציאנו ממצרים! אבל למה להזכיר זאת כל הזמן? מספיק פעם בשנה- לציין את המאורע, אפשר בליל הסדר. כמו חנוכה, פורים, יום העצמאות, או כל מאורע היסטורי אחר….למה לחזור ולהזכיר בכל עת וזמן שה' הוציאנו ממצרים?"

כמובן שהתורה עונה על שאלה זו ופשט הפסוקים מסביר שצריך לזכור שבחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים. כמו שנאמר בפטר חמור: "והיה כי ישאלך בנך מחר לאמור מה זאת, ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו ה' מצרים מבית עבדים". (שמות יג. יד)
וכן נאמר במצוות תפילין: "והיה לאות על ידכה ולטוטפות בין עיניך כי בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים".( שמות יג. טז) אבל פשט הפסוקים לא מסביר למה צריכים אנו להזכיר את האירוע הזה כל הזמן!
אלא, יש לפרש, כי הצורך בהזכרת הפרט הזה של יציאת מצרים- שה' הוציא אותנו – שיש ביכולתו של ה' ובידו החזקה לשנות סדרי בראשית- זה רק חלק אחד מהזיכרון, ואפילו לא החלק החשוב שבו! החלק החשוב והיקר לנו, עם ישראל, הוא שאנחנו חייבים להזכיר ולזכור בעצמנו שה' הוציאנו ממצרים -מבית עבדים!!! יבוא היהודי ויגיד לעצמו: "מה אני עבד? מה זה כל המצוות והחוקים והמשפטים האלו, תן לחיות, לעשות חיים, שחרר!" אז באה התורה ואומרת לנו: כן! אתה עבד! והיית עבד, ותמיד תזכור את זה!! כמו שאומר הפסוק: "כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים, אני ה' אלוקיכם". (ויקרא כה. נה)

לכן צוותה אותנו התורה להקיף אותנו בזיכרון הזה, לאורך כל שיגרת ימינו וחיינו -שלא נשכח את הפרט ה"קטן" הזה ונבוא, לא עלינו, למרוד בה', או בתורתו, ובמצוותיו. לכן בכל פעם שאנחנו מזכירים את זכר ליציאת מצרים, צריכים אנו לשוות בנפשנו, איך אנחנו ממש, אני, אתה ואת- היינו משועבדים במצרים, עם כל הסבל, והייסורים, והמלקות. ואיך הקדוש ברוך הוא הציל אותנו בניסי ניסים, וגאל אותנו מעבדותם.
עכשיו, מה קדוש ברוך הוא מבקש מאיתנו? לשמור שבת? להתפלל? לחגוג את חגי ישראל? לקבוע מזוזה? להניח תפילין? הכל מקבל פרופורציה אחרת!!!
כמה טוב להיות עבד לה' יתברך!

(טל יקותיאלי. לע"נ מו"ר אבי גד בן אסתר הכ"מ)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • חושך ואור
  • ללמוד, לכתוב ולהפנים
  • "ותהי צעקה גדולה במצרים"
  • הלומד מכל אדם
  • "הולך אני, ואל יתבייש שלוחי"
  • שלושים שנה וארבע מאות שנה?
  • ארבע פרשיות התפילין
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.