הנה אנוכי נגף את כל גבולך בצפרדעים

"ואם מאן אתה לשלח הנה אנוכי נגף את כל גבולך בצפרדעים. ושרץ היאור צפרדעים ועלו ובאו בבתך, ובחדר משכבך, ועל מטתך, ובבית עבדיך, ובעמך, ובתנורך, ובמשארותך. ובכה ומעמך, ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים. ויאמר ה' אל משה, אמור אל אהרון נטה את ידך במטך, על הנהרות, על היאורים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים. וייט אהרון את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים."

בעוד שהאיום של משה לפני פרעה טרם מכת צפרדע הינו: שהיאור בלבד ילקה בצפרדעים- בפועל, מלקה אהרון, בציווי ה', בנוסף את האגמים ונהרות….
בעוד שבאיום של משה על פרעה טרם המכה, מפורט לאן תגיע הצפרדע בפירוט רב, ניתן להבין גם לאן היא לא תגיע! היא לא תגיע לשדות וליערות. לא תהיה בחצרות, בכבישים, בשווקים. לא תהיה בשאר חלקי הבית חוץ מהמטבח וחדר המיטות. בפועל מתואר שעלתה הצפרדע "ותכס את ארץ מצרים" למעשה כיסתה את כל ארץ מצרים… ולא לפי הפירוט!

נשאלת השאלה, למה דווקא לקו אנשים אלו ומקומות אלו? וגם, למה בהתראה נאמר משהו אחד ובפועל נעשה משהו אחר, יותר רחב, ויותר קשה?
יש לפרש, שכאשר ניתן למידת הדין להכות, לא עלינו, אז מוכים על הדרך גם מי שלא היה אמור ללכות. כאשר הדין מתוח על העולם, מידת הדין מענישה על הדרך את שאר האנשים- שאין צדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא. כפי שמזהיר הנביא "לך עמי בא בחדריך סגור דלתך בעדך חבי כמעט רגע עד יעבור זעם".
יש לשאול, למה דווקא התחייבו אלו ללקות?
התשובה היא מידה כנגד מידה!

"ושרץ היאור צפרדעים"- דווקא היאור, שעשה אותו פרעה עבודה זרה שנאמר "לי יאורי ואני עשיתיני". וכן על הגזרה שאמר פרעה כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו.
"ועלו ובאו בביתך"- שהם רצו להחריב את בית ישראל- כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו מידה כנגד מידה. וכן מחיר על שחייבו את ישראל לבנות בתים וערים, ערי מסכנות לפרעה את פיתום ורעמסס.
"ובחדר משכבך"- שהיו שיטופים בזימה.
"ועל מיטתך"- שלא יוכלו לישון ולנוח, שלא תהיה להם מנוחה -כפי שלא הייתה מנוחה לישראל בשיעבוד.
"ובבית עבדיך"- שנאמר על שפרה ופועה "ויהי כי יראו המילדות את האלוקים ויעש להם בתים" (שמות א. כא) מסביר דעת זקנים "ויהי כי יראו המילדות- פירוש כשראה פרעה שלא היו מקיימים מצוותו- ויעש להם בתים אצל עבדיו- כדי שיראו אם הולכות אצל העבריות". מידה כנגד מידה נגף ה' את בית עבדיו.
"ובעמך"- הם כלל העם המצרי, שלא זכרו את יוסף, ושתפו פעולה עם פרעה, שנאמר "ויעבידו מצרים את ישראל בפרך"(שמות א. יג)
"ובתנורך"- שהיו מאכילים את העבדים מצות על מנת שישאר האוכל במעיהן יותר זמן. "ובמשארותיך"- מקום הלחם או מקום הקמח- אין לחם אלא לחמה של תורה, וקמח אלא התורה! שהשביתו את ישראל מלימוד תורה, ושיעבדו אותם.
"ובכה"- בפרעה, שלא ידע את יוסף, והתגאה על ה' ועל משיחו. ורמזו לו שבסוף יבכה שנאמר ובכה – לשון בכי.
"ובעמך"- הוזכרו העם פעם נוספת,על שאמרו: הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאנו ונלחם בנו ועלה מן הארץ". על שחשדו שעם ישראל יצטרף לעם אחר לכבוש את הארץ הוזכרו פעמיים בקללה כנגד ונוסף גם הוא על שונאנו.
"ובכל עבדיך"- הגם שהיו עבדים לפרעה עדיין התנשאו על ישראל והיו משעבדים את ישראל ושמחים בצרתם (רש"י יא. ה).

נשאלת השאלה, למה לא אמר "ובמשפחתך"? בזכות בתיה בת פרעה שהצילה את משה!

(טל יקותיאלי. לע"נ מו"ר אבי גד בן אסתר)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • החיבור בין ברית המילה וברית בין הבתרים בדרכו של רש"י (השיעור השלם)
  • הקדשה שניה לגאולה שניה
  • הבחירה בשבט לוי
  • דרך שלושת ימים נלך במדבר וזבחנו לאלוקנו....למה לשקר?
  • עוצמתו של משה
  • ותהי הכנם באדם ובבהמה- למה נענשו גם הבהמות?
  • "וידבר ד' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים " (ו, יג)
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.