"וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים את בני ישראל לפני מותו" (לג, א)
בדברים רבה , מובא וז"ל "אם אלוקים למה איש ואם איש למה אלוקים וכו'… דבר אחר בשעה שעלה לרקיע ? איש…ובשעה שירד מן הרקיע ? אלוקים…", ועדיין צ"ב מה הקשר מדרגה זו של משה שהיה איש וגם אלקים לענין הברכות?
ונראה דהנה לברך את ישראל צריך שיהיה המברך פי שניים ברוחו, שידע כל צרכיהם הגשמיים וגם הרוחניים, כי גם אם יהיה משכמו ומעלה גבוה מכל העם ולא יבין צרכי עמ"י המרובים, לא יוכל לברכם ולהשפיע עליהם ברכות גשמיות, ומאידך אם לא יוכל להתעלות מעל כל הצרכים הגשמיים נמצא שמתוך ברכה בגשמיות יבואו ח"ו לידי "וישמן ישורון ויבעט" , וע"כ צריך המברך לדעת את כל הצרכים, הן הגשמיים והן הרוחניים, שיהיו לתכלית הנרצה לשם שמים, ועל כן כשבא משה רעיא מהימנא לברך את ישראל הזכירה התורה שהוא היה "איש אלוקים", איש ? שאכל ושתה ? וגם אלוקים, שהכיל שתי הבחינות יחדיו של גשמיות ורוחניות, ועל כן לו נאה ולו יאה לברך את ישראל.
(נשלח ע"י מאור צוברי)