למה לא נקבר יעקב מיד?

"ויצו יוסף את עבדיו את הרופאים לחנוט את אביו ויחנטו הרופאים את ישראל וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנוטים, ויבכו אותו מצרים שבעים יום" ( בראשית נ. ג)

לאחר שעברו ארבעים ימי החנוטים ועוד שלושים ימי הבכי, יש עוד כברת דרך לעבור עד שיגיעו ממצרים לארץ ישראל, עם ארונו של יעקב -למערת המכפלה. ובנוסף, באמצע הדרך, עשו הפסקה נוספת, מספד גדול בגורן האטד, שערך שבעה ימים.

החתם סופר כותב שיעקב אבינו הובא לקבורה בעשרה בטבת. יום פטירתו היה ב-א' לחג הסוכות, זאת אומרת טו' בתשרי – כמעט שלושה חודשים -שלא הובא יעקב לקבורה!!!
נשאלת השאלה, למה התמהמה יוסף כל כך הרבה זמן בקבורתו של אביו? הרי ידוע שמקפידים לקבור את המת כמה שאפשר יותר מוקדם! רמב"ן מסביר שיעקב רמז ליוסף לחנות אותו באומרו שכאשר היה בדרך מתה עליו רחל ולא יכלה להמשיך איתה אפילו מהלך חצי יום מבית לחם למערת המכפלה, כי לא הייתה מחזיקה מעמד בדרך. מה שאין כן המצב כרגע, שיש רופאים במצריים, והם יכולים לחנוט את הגוף, וניתן להביא את גופתו של יעקב ממצרים למערת המכפלה.
תירוץ זה של הרמב"ן אולי מסביר את ארבעים היום הראשונים הנדרשים לחניטה שהתמהמה בהם יעקב. שאלמלא החניטה, לא יכלה גופתו של יעקב אבינו להגיע לקבורה בארץ.

נשאלת השאלה, אם כל רצונו של יעקב אבינו להיקבר בארץ. היו קוברים אותו במצרים למספר חודשים. וכאשר יתעכל הבשר בקבר לאחר מספר חודשים, יקחו את עצמותיו ויתמנו אותם במערת המכפלה. ככה היו קוברים בעבר, וכך יכלו לקבור את יעקב בו ביום במצרים, ולאחר מספר חודשים במערת המכפלה! למה התעקש יוסף להביאו חנוט דווקא?

מדבריו של הרב יונתן אייבשיץ (יערת הדבש חלק א דרוש ז) מוסבר שעשה זאת יוסף על מנת שעל ידי קיום גופו של יעקב תהיה נפש יעקב קשורה בגופו, ויהיה לזרעו אחריו קיום והגנה לכל העולם. כי עודנה נפש יעקב בזה העולם כרוכה אחר כל גוף וגוף הקיים. ובעבורו יטיב ה' לנו כי יש צדיק בעולם הזה".
ידוע מה שאומר רבי יצחק בשם רבי יונתן: "יעקב אבינו לא מת" (תענית ה. 🙂 אולי לזה רמז רבי יוחנן באומרו לא מת- שנפשו עדיין כרוכה וקשורה לגוף המשומר.

נשאלת שאלה נוספת, הרי ידוע שלפני שירד יעקב למצרים מתגלה אליו הקדוש ברוך הוא ומבטיח לו: "אנוכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידו על עיניך" (בראשית מב ב) רש"י מפרש, כמו פרשנים אחרים, "שהבטיחו להיות נקבר בארץ". אבל פשט הדברים הוא שהקדוש ברוך הוא מבטיח לו שכמו שהוא יורד למצרים וה' יהיה עמו, כך גם הוא יעלה ממצריים עם ה', וזה לא מתגשם!! יעקב מת במצרים!!
אלא צריך להבין, שיעקב אבינו הוא לא בן אדם פרטי. מה שקורה איתו אננו מתייחס רק ליעקב אלא לכל זרעו אחריו. כאשר ה' מבטיח לו ש"יעלהו גם עלה"- הוא לא מדבר רק על יעקב אלא על כל זרעו! ומתוך כך מובנים הדברים יותר נכון: "אנוכי ארד עמך"- בחיים. "ואנוכי אעלך"- במותך.
"גם עלה" – וגם עליה תהיה לכל זרעך אשר ירד עמך מצרימה.

לכן פעל יעקב, ואף "ביקש" מיוסף ברמז את חניטתו שלו- בכדי שנפשו תיקשר בגוף, על מנת שיוכל ללוות את עליית בני ישראל ממצריים! וכשם שהוא קיים כך זכותו קיימת. ובזכותו יזכו בניו לצאת ממצרים. ולא זאת ועוד אלא, יהיה להם קיום גם במלחמת עמלק ואדום באחרית הימים- בזכותו של יעקב.
ולכן נאמר דווקא "יוסף ישית ידו על עיניך"- זה כפי שנאמר בעובדיה: "והיה בית יעקב אש, ובית יוסף להבה, ובית עשו לקש, ודלקו בהם ואכלום, ולא יהיה שריד לבית עשו, כי ה' דיבר"( עובדיה א. יח).
גם פסוק זה מדבר באחרית הימים- ואת זה הבטיח ה' ליעקב בירידתו מצרימה!!!
כל קבורת יעקב, וסדר נשיאת המיטה, יש בה סודות גדולים, שכל תכליתה הם "מעשה אבות סימן לבנים": כדרך שנשאו את המיטה, נשאו בני ישראל את המשכן ביציאתם ממצרים. מי סלל את הדרך? בזכות מי הייתה הישועה והיציאה ממצרים? בזכות יעקב!

כן יש להסביר, כי ידע יעקב כי נבואתה של אמו רבקה חייבת להתקיים "למה אשכל שניכם יום אחד" והבין כי עשו צריך "לעזוב" את העולם ביחד איתו, או לפחות להקבר יחד איתו. וזה מה שרצה יעקב להבטיח שיקרה, ולכן "ביקש" שיחנטו אותו. עליו להיות עדיין בזה העולם, על ידי כך יגיע לתאריך עשרה בטבת. או אז זהו יום מסוגל. (זה אומנם יום פורענות שבו החל המצור על ירושלים), אבל זה גם היום שבו נהרג עשו על ידי נכדו של יעקב, חושים בן דן. זהו היום בו נתגשמה נבואתה של רבקה אמו. יום נפילת עשיו ואדום הרשעה. יום בו עם ישראל יתנקם מאדום על כל הצרות והפרעות אשר עשו לישראל במשך הדורות.

לכן חנט יוסף את אביו, ולא הסתפק בקבורה מהירה, על מנת שיהיה קיום והצלה לכל העולם. בזכות יעקב מתגברים בניו על אדום הרשעה. ולכן ציווה אותם בדיוק איך ישאו את המיטה, מי ירים את המיטה או מי לא. מי ממזרח ומי ממערב- כסדר מסע מחנה של דגלים! כי ההכנה שעשה היא "מעשה אבות סימן לבנים" מעשה זה סלל לעם ישראל את הדרך לצאת ממצרים!! ולא זאת אלא סלל את הדרך לעתיד לבוא לגאולת עולם בחיסול אדום הרשעה!

(טל יקותיאלי. לע"נ מו"ר אבי גד בן אסתר הכ"מ)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • אחוזת קבר
  • החטא ועונשו
  • הפרד ומשול
  • "אל נא תקברני במצרים" (מז, כט)
  • ישמך א-להים כאפרים וכמנשה
  • לא תקום ולא תטור
  • ויחי יעקב - בארץ מצרים
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.