"כאמה כבתה"
"ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ" (בראשית לד. א)
אומר רש"י: " בת לאה ולא בת יעקב, על שם יציאתה נקראת בת לאה, שאף היא -יצאנית הייתה, שנאמר ותצא לאה לקראתו, ועליה משלו משל כאמה כבתה". (מובא גם בבראשית רבא פ. א)
מדברי רש"י עולה שהמילה "ותצא" נדרשת לגנאי! אבל איך ניתן לומר זאת על לאה? הלא כל מעשיה אשר עשתה עם יעקב- נעשו לשם שמיים? ואם לגנאי הייתה נדרשת לאה, על שם יציאתה, למה שמע ה' אליה ונתן לה בן חמישי את יששכר? ואף מעיד רש"י ממש בסמוך באומרו "וישכב עמה בלילה הוא"- הקדוש-ברוך-הוא סייעו שיצא משם יששכר!
כפי שמסביר שפתי חכמים: "שיעקב בא מן השדה ורוכב על החמור, והיה רוצה לרכב באוהל רחל, והקדוש ברוך הוא נתן דעה בחמור, והיה נוער- כדי שתשמע לאה ותצא לקראתו כדי שילך באוהל לאה. וכן היה. והלך שם באוהל אל לאה. ובאותו לילה יצא מביניהם יששכר. וזהו מה שנאמר יששכר חמור גרם. רוצה לומר, האך בא שנולד יששכר, חמור גרם, רוצה לומר, שהחמור היה הגורם כדפירשנו."
מתוך דברים אלו לא נראה שום דבר לא ראוי אשר עשתה לאה…
גם מעיד אור החיים: וישמע אלוקים- הבין וידע כוונתה במעשה שהוא לתכלית מצווה ואהבתה בקדוש ברוך הוא ובמצוותיו. וקלקלה השורה במעשה זה, גם ה' קלקל השורה, כי כפי השורה, לא היו עולים לה אלה ד'. ותהר ותלד בן חמישי יותר מן השורה, ובן שישי- מידה כנגד מידה."
מתוך דברים אלו יש לפרש שכינוי לאה "יצאנית" בוודאי אינו לגנאי אלה לשבח! אם כן, כיצד נסביר את דברי רש"י לשבח? בוודאי גם יציאתה של דינה, בדיוק כמו יציאתה של לאה, לתכלית מצווה ואהבת ה' ומצוותיו הייתה! לכן יש להביא את דברי רבי יונתן בן עוזיאל, אשר מתרגם "לראות בבנות הארץ- למחמי בנימוס בנת עמי ארעא".
מכיוון שהייתה מצויה דינה בחברת אחים זכרים, ולא ידעה הרבה נימוסים נשיים, שכן לא היו ליעקב עוד בנות חוץ ממנה, לכן יצאה -לשם שמיים, להתלמד בנימוס בנות הארץ- לדעת כיצד להתנהג, וכיצד יש להתלבש- למען תהיה אישה הגונה ונאה לבעלה. ועוד שבטח גילה לה אביה ברוח הקודש, כי מלכים יצאו מחלציה- אמרה לעצמה אצא ואשכלל את עצמי בנימוסי המלכים! ולא יצאה סתם להסתכל בסקרנות בסתם בנות פשוטות- אלה "בבנות הארץ" המיוחדות והמיוחסות שבהן, שהרי מצא אותה שכם בן חמור- אדון הארץ. ועם כל זאת, שכוונתה הייתה לשם שמיים, נענשה, שאסור היה לה ללמוד מהגויים כלום. כל היוצא מן הטמא- טמא הוא! בכל זאת, מעז יצא מתוק: שהרי ידוע שאוסנת, אשתו של יוסף, הייתה ביתם של דינה וחמור, אשר ירדה למצרים, וגרה בבית פוטיפר. אסנת, היא זו אשר למדה בפועל את גינוני המלכות, בבית פוטיפר, והיא זו אשר הובאה למלך יוסף כאשר הועלה למלכות!
ישנה עוד הוכחה שאכן מעשיה של דינה היו לשם שמיים- שלמעט הפסוק הראשון, המתאר אותה כי "בת לאה"- ואותו כבר פרשנו לשבח, לאורך כל שאר הפרשה היא נקראת "בת יעקב"!
(טל יקותיאלי. לע"נ מו"ר אבי גד בן אסתר הכ"מ)