כי ציד בפיו
"ויאהב יצחק את עשו, כי ציד בפיו, ורבקה אוהבת את יעקב" ( בראשית כה. כח)
לא מסתדר להגיד שיצחק אוהב את עשו כי הוא הביא לו לאכול מהצד שצד!
מסביר רש"י: "לצוד את אביו בפיו, שואל היאך מעשרין את המלח, ואת התבן, כסבור אביו שהוא מדקדק במצוות". זה עוד יותר לא מסתדר- צדיק כמו יצחק, בעל רוח הקודש, לא רואה איזה עבריין שגדל לו בבית, עד כדי כך- שחושב שהוא צדיק יותר מיעקב ורוצה לתת לו את הברכות! ממש לא מובן. הלא כל אבא יודע בדיוק מי הם בניו, ואף אם יצליחו להסתיר משהו מהתנהגותם וטבעם, הלא לא יצליחו להערים בצורה כל כך טובה עד שיחשוב עליהם אביהם שהם צדיקים ואילו הם רשעים גמורים….
יש לפרש, ויאהב יצחק את עשו, כפי שמפרש אונקלוס ורחם יצחק את עשו- פשוט ריחם עליו. למה? כי הייתה לו תאוות אכילה שלא יכל לעמוד בפניה! כך גם מעיד עשו על עצמו: "ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמיים, את בכורתי לקח, והנה עתה לקח בירכתי, ואמר הלא אצלת לי ברכה"( בראשית כז. לו) מובא בשם הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שכאשר אמר עשו ויעקבני זה- הצביע על הסיר! בפעם הראשונה, נזיד העדשים גרם לו למכור את בכורתו, וכעת המטעמים אשר הוכנו בסיר – גרמו לו לאבד את ברכתו. מכיוון שתאוות האכילה הייתה בעכריו, קיבל את הברכות לפי טבעו, "הנה משמני הארץ יהיה מושבך"
(טל יקותיאלי. לע"נ מו"ר אבי גד בן אסתר הכ"מ)