התנהגותו של אבימלך
מדוע מתנהג אבימלך בצורה שונה, ולא לוקח לביתו את רבקה- ממש כמו שלקח את שרה?
בפרשת וירא מסופר איך אברהם יורד לגרר ואומר על אשתו כי היא אחותו. "ויאמר אברהם אל שרה אשתו, אחותי היא, וישלח אבימלך מלך גרר, ויקח את שרה" (בראשית כ. ב)
בפרשת תולדות מסופר כי יצחק יורד לגרר ועושה בדיוק את אותו דבר שעשה אברהם אביו: "וישב יצחק בגרר וישאלו אנשי המקום לאישתו ויאמר אחותי היא, כי ירא לאמור אשתי, פן יהרגוני אנשי המקום על רבקה, כי טובת מראה היא. ויהי כי ארכו לו שם הימים, וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו.ויקרא אבימלך ליצחק, ויאמר, אך הנה אשתך היא- ואיך אמרת אחותי היא? ויאמר אליו יצחק, כי אמרתי פן אמות עליה" (בראשית כו. ו-ט)
למה לא למד אבימלך מהמקרה שהיה עם אברהם, וכאשר מגיע בנו יצחק, הוא נופל באותה "טעות" -ברצון לקחת את "אחותו"?
לכאורה לאחר שקיבל את המכות, כאשר לקח את שרה, היה צריך ללמוד מכך לעתיד, ולחקור טיפה יותר… בייחוד כאשר הוא בא לקחת "אחות" של בן אברהם…
זה מסתדר מאוד עם דמותו של אבימלך- הוא לא מעוניין להיות צודק באמת. אלא להיות צודק כלפי חוץ. אם הוא שומע את הדברים המאפשרים לו להגשים את הרצונות והמאוויים שלו -הוא לא מעוניין לחקור יותר ולגלות אמת אחרת.
אז אם הוא לא מעוניין לגלות אמת אחרת, למה לא לקח את רבקה על בסיס אותה אמירה של יצחק? ולמה הוא משקיף מבעד לחלון?
פשוט הדבר שלא שימש יצחק בשדה לעיני כל ואז משקיף אבימלך מחלון הארמון שלו וראה את יצחק… פשוט הוא שאבימלך הגיע עד לחלון ביתו של יצחק והשקיף בעדו וראה אותו מצחק עם רבקה.
למה לא הלך אבימלך לשיטתו ואמר "אחותו היא", ולקח אותה כמו שעשה עם שרה?
ההסבר היחידי הוא שאבימלך למעשה פחד. למרות שרצה ללכת אחר תאוותיו ולמרות שנהג ללכת אחר אמת חלקית בלבד שמתאימה לו, זכר אבימלך מה שקרה לו עם שרה, ולכן גם כשאמר יצחק "אחותי היא" חשש לקחתה. אם כן, מה הטעם להשקיף מבעד לחלון? משום שהיה תאוו לקחתה, ולכן עשה השתדלות, לדעת באמת האם אישתו היא או אחותו.
ניתן ללמוד זאת מתוך התרעומת על מעשה יצחק- מתוך דבריו מובנת מה היתה כוונתו האמיתית: "ויאמר אבימלך, מה זאת עשית לנו, כמעט שכב אחד העם את אשתך, והבאת עלינו אשם."( בראשית כו. י) "אחד העם" מסביר רש"י- מדובר במלך שעל עצמו אמר- שהוא המלך!
בעוד שבמקרה של שרה אבימלך שולח ולוקח את שרה. במעשה רבקה שואלים אנשי המקום, ולא אבימלך, לאשתו. וגם לא לוקחים אותה לאבימלך..
למה משנה אבימלך את טבעו והתנהגותו?
אצל אברהם, נענש אבימלך וגם נגלה אליו הקדוש ברוך הוא בלילה והוכיח אותו. במקרה של יצחק הקדוש ברוך הוא לא נגלה אליו אלא מראה את השגחתו על יצחק בהגדלת יצחק ובהצלחת יצחק בצורה לא פרופורציונלית: "ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאוד" ( בראשית כו. יג) יוצא שגם אבימלך מודה לבסוף, כאשר הוא מגרש את יצחק מארצו, שה' עם יצחק. "ויאמר אבימלך אל יצחק, לך מעמנו כי עצמת ממנו מאוד" ( שם. טז) ניתן לפרש "ממנו" מאוד שהודה שההצלחה של יצחק מגיעה ממנו-מאת ה' יתברך!
לאחר מכן, לאחר זמן שפרש יצחק מעם אבימך, הולך אבימלך ליצחק ואומר לו בפירוש: "ראו ראינו כי היה ה' עמך, ונאמר תהי נא אלה בנותנו, בינינו ובנך ונכרתה ברית עמך"
מפורש שיצחק עשה להם משתה ויאכלו וישתו וישכימו בבוקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאיתו בשלום. אצל אברהם, לעומת זאת, העמיד אברהם שבע כבשות לבדנה, ואילו אצל יצחק מיד לאחר שילוח אבימלך מסופר: "ויהי ביום ההוא ויבואו עבדי יצחק ויגידו לו על אודות הבאר אשר חפרו, ויאמרו לו- מצאנו מים. ויקרא אותה שבעה, על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה" ( שם. לב)
זאת אותה הבאר שמסופר לנו עליה בפרשת וירא שהעמיד אברהם את שבע הכבשות לבדנה- בעבור תהיה לו לעדה כי חפר את הבאר הזאת, על כן קרא למקום ההוא באר שבע, כי שם נשבעו שניהם" ( בראשית כב. לא)
למה לא עשה יצחק כמו אברהם אביו והעמיד 7 כבשות צאן?
מסביר הזוהר הקדוש, כי אברהם הציב את שבע כבשות הצאן, לרמוז שיצטרכו ישראל לשבעה מנהיגים כשרים על מנת לכבוש את פלישתים כיבוש סופי. ואלו הם: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף, ודוד. רק אז יוכלו ישראל להכות מכה ניצחת וסופית את פלישתים.
לכן לא הציב יצחק שבע כבשות כמו אברהם אביו- כי לא היה בהם צורך, כי הדבר נחתם כבר בימי אברהם אביו. אבל היה צורך לגלות את הרמז הזה שוב בעולם, לאחר שסתמו אותו פלשתים, ולתת לו משנה תוקף.
ולכן גם אבימלך לא עשה מעשה פעיל לקחת את רבקה, אלא רק בדק על ידי אנשי המקום, וריגל אחרי יצחק. מישום שכבר החל אותו "הרמז" של אברהם לתת אותותיו בו, ואומנם עדיין לא נכנע לפני יצחק, אך התחיל לתפוס מרחק.
(טל יקותיאלי. לע"נ מו"ר אבי גד בן אסתר הכ"מ(