כמה שמות וכינויים לאשה אחת!
אברהם אבינו מצווה את עבדו אליעזר לקחת אישה ליצחק בנו, שנאמר "ולקחת אשה לבני ליצחק". אליעזר גם הוא משתמש במילה "אישה", "ויאמר אליו העבד, אולי לא טובה האישה ללכת אחרי אל הארץ".
כאשר אליעזר יורד לארם נהריים הוא מתפלל לה' כי יזמן לו את בת זוגו של יצחק, וכעת הוא מכנה אותה נער- בלי "ה" בסוף המילה. "והיה הנער אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה…"
וגם התורה מכנה אותה נער, "והנער טובת מראה מאוד בתולה ואיש לא ידעה." " ותרוץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה."
כאשר היא נמצאת בבית הוריה היא מכונה "רבקה". "ולרבקה אח ושמו לבן", "וכשומעו את דברי רבקה".
כאשר מספר אליעזר את כל השתלשלות הדברים בבית רבקה הוא מכנה את רבקה בשם "עלמה", "הנה אנוכי ניצב על עין המים, והיה העלמה היוצאת לשאוב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדך".
כאשר משתכנעים לבן ואמו שרבקה צריכה ללכת ולהתחתן עם יצחק עדיין הם מכנים את רבקה בשמה. " הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אישה לבין אדוניך כאשר דיבר ה'."
כאשר רוצה אליעזר לעזוב לבית אדונו עם רבקה, פתאום מתחילים משפחתה לכנותה "נער". "ויאמר אחיה ואמה תשב הנער איתנו ימים או עשור אחר תלך". "ואמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה".
ורק כאשר מסכימה רבקה ללכת ולהנשא ליצחק, משתנה שמה שוב ומכונה כעת "רבקה". "ויקראו לרבקה", "וישלחו את רבקה", "ויברכו את רבקה", "ותקום רבקה", "ותשא רבקה את עיניה", "ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו."
למה משתמשת התורה בכל כך הרבה כינויים לאותה אישה? אם כנתה אותה התורה בכינוי או בשם אחד -שתמשיך כך לאורך כל הדרך! אם נער- נער, אם עלמה- עלמה, או סתם בשם רבקה.
יש לפרש כי אליעזר, עבד אברהם, נשלח למצוא את בת זוגו של יצחק, על מנת שתהיה לו לאישה- ולכן בעת שילוחו מכנים אותה "אישה"- על שם תפקידה, להיות אישה ליצחק. בעת שהותו בארם נהריים הוא מחפש את אותה בת זוג משורש נשמתו של יצחק. יצחק הוא הנקרא "נער" שנאמר: "אל תשלח ידך אל הנער" -אותו נער שנשמתו הוחלפה בנשמה זכרית בעת עקדתו על המזבח, בשביל שברכת ה' לאברהם "ביצחק יקרא לך זרע" תתקיים, ויוכל יצחק להוליד ילדים. אותה נשמה נקבית שעלתה בעת העקדה, ירדה לעולם ברבקה. אליעזר מחפש את ה"נער" -אותה נשמה שעד לא מזמן הייתה ביצחק, ועלתה למרום. הוא צריך למצוא אותה, ולכן היא נקראת בעת החיפוש "נער" דווקא בלי האות "ה", לאורך כל הדרך, כי זו מהותה. היא הנשמה של יצחק לפני העקדה.
כאשר מספר אליעזר ללבן ולאימו את כל השתלשלות העניינים הוא מסרב לחשוף להם את כל הקלפים, בענייני הנשמות, אלא מספר להם רק את הדברים החיצוניים: איך הקדוש ברוך הוא סייע בידו להגיע מוקדם, ולמצוא, ולאתר את רבקה. אך את כל עניין הנשמות- נער ונערה, הוא לא מגלה להם! ולכן הוא מכנה אותה בשם "עלמה". רק כאשר מסכימים לבן ואמו לתת את רבקה ליצחק לאישה שוב מכונה רבקה בשם "נער"- "נקרא לנער ונשאלה את פיה".
ואז, כאשר רבקה הולכת ליצחק, לאחר שהיא מקבלת את תפקידה בתור אשתו של יצחק משתנה כינוייה ל"רבקה". כאשר הוברר שנשמתו התאומה של יצחק אבינו נמצאה, בהשגחת ה' על אברהם ועל עבדו אליעזר, וכאשר הסכימו הוריה לשלחה ליצחק, וגם היא הסכימה להיות לאישה ליצחק, רק אז עומדת היא בזכות עצמה ומכונה "רבקה" בשמה הפרטי ולא בכינוי.
(טל יקטתיאלי. לע"נ מו"ר אבי גד בן אסתר הכ"מ)