"אל נא תקברני במצרים" (מז, כט)
פירש רש"י "אל נא תקברני במצרים – שאין מתי חוצה לארץ חיים אלא בצער גילגול מחילות", יש לשאול, אם מחמת צער גילגול מחילות ביקש יעקב שלא להקבר במצרים, אם כן היה לו לבקש להקבר בירושלים ולא בחברון, שכן אמרו חכמים בגמרא "עתידין צדיקים שמבצבצים ועולים לירושלים", ונמצא כי עדיין יהיה לו צער גילגול מחילות מחברון לירושלים?
ויש לתרץ, שיש הבדל בין מתי חו"ל למתי א"י, ואכן אמת הדבר שבסוף כולם מגיעים לירושלים, אלא שמתי חו"ל מתגלגלים גופותיהם בעפר לירושלים ושם בירושלים מתקיימת בהם תחיית המתים, מה שאין כן מתי א"י שאינם קבורים בירושלים אלא בשאר ערי ישראל, תחייתם ויציאתם מהעפר מתקיימת במקום קבורתם, ואח"כ עולים הם לירושלים, וזה שאמרו חז"ל "עתידים צדיקים שמבצבצים ועולים לירושלים" ולא אמרו שמבצבצים ועולים בירושלים, הרי שהבצבוץ הוא התחייה והקימה מהעפר נעשית במקום הקבר, ורק אח"כ עולים לירושלים.
ועוד פרפראה יפה בפרשה, נאמר בפרשה (מח, ב) "הנה בנך יוסף בא אליך".
כתוב בספרים הקדושים : נרמז ליעקב בפסוק זה מצוות ציצית, וכיצד?
"הנה" = 60. 15 גודלים אורך הציצית X 4 כנפות = 60.
"בנך" = 72. 18 קשרים בכל כנף X 4 כנפות = 72.
"יוסף" = 156. 39 כריכות בכל כנף X 4 כנפות = 156.
"בא אליך" = 64. 8 חוטים בכנף וכל חוט שזור ב -8 חוטים = 64.
(נשלח ע"י מאור צוברי)