כי אם אשר יצא ממעיך
"והנה דבר ה' אליו לאמר לא יירשך זה, כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך" ( בראשית טו. ד)
למה בחר הקב"ה להתבטא כך כלפי אברהם? יכול היה לומר "כל היוצא מחלצך או ממך… למה דווקא ממעיך?
יכול היה הכתוב להשמיט את ה"ע" ואת ה"י" ולכתוב כל היוצא ממך… האבן עזרא מתרץ: "כינוי לאיבר בעבור היותו קרוב". אבל עדיין קשה, למה דווקא בחר במעים…
נראה לפרש כי רמז לו באומרו: לא ירשך זה, אליעזר, כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך. ולא כל אלו אשר יצאו ממך -הרי ידוע שיצאו מאברהם עמים רבים, אלא רק שבעים נפש אשר ירדו למצרים -יעקב ובניו- הם היורשים! ולמה דווקא הם? כי הם יקבלו את עשרת הדברות וזו היא ה"י" העודפת. וכל שאר התולדות של אברהם הרי הם כפסולת מעים… זו היא משמעות ה"ע" וה"י" העודפות, המרמזת שרק יורדי מצרים -יעקב ובניו, ורק מקבלי התורה ועשרת הדברות הם היורשים של אברהם! וכל השאר הם בגדר פסולת.
(טל יקותיאלי. לע"נ מו"ר אבי גד בן אסתר הכ"מ)