"ויפל על צואריו ויבך על צואריו עוד" (מו, כט)
אומר רש"י "אבל יעקב לא נפל על צווארי יוסף ולא נשקו, ואמרו רבותינו שהיה קורא את שמע".
ויש להבין מדוע עכשיו, באמצע הפגישה עם יוסף, מחליט יעקב לקרוא ק"ש?
ונראה לתרץ, בק"ש אומרים (דברים ו, ה) "ואהבת את ד' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך", הגמרא דורשת "בכל נפשך" אפילו נוטל את נפשך (מסירות נפש). אם כן, יעקב עד פגישתו עם יוסף חשב שיוסף מת ולא היה לו קשה לוותר על חייו והמצוה למסור את הנפש לא התקיימה אצלו בשלמות, לכן לא הצליח כל כך לכוון בכל אותם שנים שיוסף נעלם ממנו את "בכל נפשך". אבל כאשר פגש את יוסף יכול היה לכוון סוף סוף את "בכל נפשך" בכוונה, ולכן קרא קריאת שמע.
(נשלח ע"י מאור צוברי)