סוכות ושמיני עצרת
בפרשת השבוע (ראה) חוזרת התורה על שלושת הרגלים, שאחד מהם הוא סוכות: "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ."(דברים ט"ז, יג)
בפרשת פינחס התורה מתארת את חגי ישראל בצורה מפורטת יותר, ושם מוזכר גם היום השמיני של סוכות: "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ." (במדבר כ"ט, לה)
האם שמיני עצרת איננו חג בפני עצמו? האם הוא רק אחד מן הפירוטים הקיימים על חג הסוכות אשר בו הוא כלול?
למרות שסוכות ושמיני עצרת הם חגים עוקבים, ובאים בזה אחר זה, ניתן להבחין שאין מדובר בחגים דומים. אם כן, יש לברר מה הייחודיות של שמיני עצרת, שמייחדת אותו על פני סוכות? בשביל לענות על כך, יש להסביר מה עניינו של שמיני עצרת.
נדמה שיש שני פנים לשמחה המיוחדת שבשמיני עצרת: מחד – בשמיני עצרת נידונים על המים. כידוע, מים אינם נדרשים רק לעם ישראל. לכן, מבחינת הצורך במים, שמיני עצרת הוא חג כלל עולמי. מאידך, שמיני עצרת הוא חג שאותו עם ישראל חוגג. במובן מסוים, העלייה לרגל והקרבת הקרבנות שייכים לעם ישראל בלבד, ואין לעמי העולם חלק בפן זה של שמיני עצרת. אם כן, ניתן לומר ששמיני עצרת מיוחד בכפילות הייחודית הקיימת בו: גם חג כלל-עולמי וגם חג פרטי; גם חג שבו מתפללים על מטר עבור כל אומות העולם, וגם חג בו מתפלל עם ישראל ומקריב קרבנות, בתפילה למען קרבה וקשר עם הקב"ה.
(הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל. נשלח ע"י ישיבת הר עציון. השיחה סוכמה ע"י ר' שאול ברט ונערכה ע"י אלישע אורון. סיכום השיחה לא עבר את ביקורת הרב . כל הזכויות שמורות לישיבה ולרב)