למה צריך להזכיר את אבימלך בראש השנה?

נאמר בפרשת וירא פרק כ"א –
"וַיהוָה פָּקַד אֶת-שָׂרָה, כַּאֲשֶׁר אָמָר; וַיַּעַשׂ יְהוָה לְשָׂרָה, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר. ב וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן, לִזְקֻנָיו, לַמּוֹעֵד, אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹהִים. ג וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת-שֶׁם-בְּנוֹ הַנּוֹלַד-לוֹ, אֲשֶׁר-יָלְדָה-לּוֹ שָׂרָה–יִצְחָק. ד וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ, בֶּן-שְׁמֹנַת יָמִים, כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ, אֱלֹהִים. ה וְאַבְרָהָם, בֶּן-מְאַת שָׁנָה, בְּהִוָּלֶד לוֹ, אֵת יִצְחָק בְּנוֹ. ו וַתֹּאמֶר שָׂרָה–צְחֹק, עָשָׂה לִי אֱלֹהִים: כָּל-הַשֹּׁמֵעַ, יִצְחַק-לִי. ז וַתֹּאמֶר, מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם, הֵינִיקָה בָנִים, שָׂרָה: כִּי-יָלַדְתִּי בֵן, לִזְקֻנָיו. ח וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַיִּגָּמַל; וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל, בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת-יִצְחָק. ט וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת-בֶּן-הָגָר הַמִּצְרִית, אֲשֶׁר-יָלְדָה לְאַבְרָהָם–מְצַחֵק. י וַתֹּאמֶר, לְאַבְרָהָם, גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת, וְאֶת-בְּנָהּ: כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן-הָאָמָה הַזֹּאת, עִם-בְּנִי עִם-יִצְחָק. יא וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד, בְּעֵינֵי אַבְרָהָם, עַל, אוֹדֹת בְּנוֹ. יב וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם, אַל-יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל-הַנַּעַר וְעַל-אֲמָתֶךָ–כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ: כִּי בְיִצְחָק, יִקָּרֵא לְךָ זָרַע. יג וְגַם אֶת-בֶּן-הָאָמָה, לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ: כִּי זַרְעֲךָ, הוּא. יד וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח-לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל-הָגָר שָׂם עַל-שִׁכְמָהּ, וְאֶת-הַיֶּלֶד–וַיְשַׁלְּחֶהָ; וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע, בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע. טו וַיִּכְלוּ הַמַּיִם, מִן-הַחֵמֶת; וַתַּשְׁלֵךְ אֶת-הַיֶּלֶד, תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם. טז וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד, הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת, כִּי אָמְרָה, אַל-אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד; וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד, וַתִּשָּׂא אֶת-קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ. יז וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים, אֶת-קוֹל הַנַּעַר, וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל-הָגָר מִן-הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר לָהּ מַה-לָּךְ הָגָר; אַל-תִּירְאִי, כִּי-שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל-קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא-שָׁם. יח קוּמִי שְׂאִי אֶת-הַנַּעַר, וְהַחֲזִיקִי אֶת-יָדֵךְ בּוֹ: כִּי-לְגוֹי גָּדוֹל, אֲשִׂימֶנּוּ. יט וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת-עֵינֶיהָ, וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם; וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת-הַחֵמֶת, מַיִם, וַתַּשְׁקְ, אֶת-הַנָּעַר. כ וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת-הַנַּעַר, וַיִּגְדָּל; וַיֵּשֶׁב, בַּמִּדְבָּר, וַיְהִי, רֹבֶה קַשָּׁת. כא וַיֵּשֶׁב, בְּמִדְבַּר פָּארָן; וַתִּקַּח-לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
וַיְהִי, בָּעֵת הַהִוא, וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר-צְבָאוֹ, אֶל-אַבְרָהָם לֵאמֹר: אֱלֹהִים עִמְּךָ, בְּכֹל אֲשֶׁר-אַתָּה עֹשֶׂה. כג וְעַתָּה, הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה, אִם-תִּשְׁקֹר לִי, וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי; כַּחֶסֶד אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי עִמְּךָ, תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי, וְעִם-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-גַּרְתָּה בָּהּ. כד וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם, אָנֹכִי, אִשָּׁבֵעַ. כה וְהוֹכִחַ אַבְרָהָם, אֶת-אֲבִימֶלֶךְ, עַל-אֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם, אֲשֶׁר גָּזְלוּ עַבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ. כו וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ–לֹא יָדַעְתִּי, מִי עָשָׂה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה; וְגַם-אַתָּה לֹא-הִגַּדְתָּ לִּי, וְגַם אָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי–בִּלְתִּי הַיּוֹם. כז וַיִּקַּח אַבְרָהָם צֹאן וּבָקָר, וַיִּתֵּן לַאֲבִימֶלֶךְ; וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם, בְּרִית. כח וַיַּצֵּב אַבְרָהָם, אֶת-שֶׁבַע כִּבְשֹׂת הַצֹּאן–לְבַדְּהֶן. כט וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, אֶל-אַבְרָהָם: מָה הֵנָּה, שֶׁבַע כְּבָשֹׂת הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר הִצַּבְתָּ, לְבַדָּנָה. ל וַיֹּאמֶר–כִּי אֶת-שֶׁבַע כְּבָשֹׂת, תִּקַּח מִיָּדִי: בַּעֲבוּר תִּהְיֶה-לִּי לְעֵדָה, כִּי חָפַרְתִּי אֶת-הַבְּאֵר הַזֹּאת. לא עַל-כֵּן, קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא–בְּאֵר שָׁבַע: כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ, שְׁנֵיהֶם. לב וַיִּכְרְתוּ בְרִית, בִּבְאֵר שָׁבַע; וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ, וּפִיכֹל שַׂר-צְבָאוֹ, וַיָּשֻׁבוּ, אֶל-אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים. לג וַיִּטַּע אֶשֶׁל, בִּבְאֵר שָׁבַע; וַיִּקְרָא-שָׁם–בְּשֵׁם יְהוָה, אֵל עוֹלָם. לד וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, יָמִים רַבִּים."

בתפילת ראש השנה קוראים בתורה בפרשת וירא לעי"ל, מה הקשר של פרשה זו לראש השנה? חלק מהטקסט שקוראים בראש השנה, לכאורה, לא קשור לראש השנה. "וה' פקד את שרה", מפרשים – שהיה זה ביום ראש השנה -יום המסוגל לפקידה וישועה, אכן מתאים לקריאה בראש השנה. מיד לאחר מכן מתחילה פרשת הגר וישמעאל וגירושם מבית אברהם. למי שלא מדקדק נראה שאברהם שלח אותה ואת בנה הקטן העמיס על שכמה.. אבל אם נדקדק נמצא שישמעאל היה באמת נער, ולא סתם קראה לו התורה כך! הרי הוא נימול עם אברהם לפני שיצחק נולד, ואז הוא היה בן 13. עד שיצחק נולד עברה עוד שנה, שהרי מיד לאחר ברית המילה התבשר אברהם שיהיה לו בן, כאשר באו לבקר אותו המלאכים. עברה שנה בדיוק, שנאמר "כעת חיה ולשרה בן", יוצא שישמעאל בלדת יצחק היה בן 14 שנה. צריכים לעבור עוד כמה שנים עד שיצחק נגמל לפי המפרשים כעבור שלוש שנים, יוצא שישמעאל בן 17 שנה!! בקיצור חמור גדול…

לא מובנת התתנהגותו של אברהם….לזרוק מהבית את בנו אהובו ואת שפחתו. וגם אם צריך להוציאם מהבית כדברי שרה, למה ככה? בצורה רגלית, בלי צידה לדרך אמיתית, עם נער חולה, אל המדבר!!
יוצא מהתנהגותו של אברהם שהוא ידע שישמעל הוא בן מוות בגלל מעשיו, כפי שמבאר רש"י, עבודה זרה, גלוי עריות, נסיון לרצח יצחק וכו'.

ידועים דברי רבי יצחק במסכת ראש השנה "אמר רבי יצחק אין דנים את האדם אלא לפי מעשיו של אותה השעה, שנאמר כי שמע ה' את קול הנער באשר הוא שם".
ואכן מידה חדשה נתגלתה בעולם, שלמרות שידוע שאדם מסויים יגרום צער ונזק בעתיד, כרגע הוא עדיין צדיק, או לא עשה עדיין את הדברים הללו, דנים אותו כמעשיו באותו זמן נתון שבו מתבצע הדין.
לכן מובנת למה השתרבבה פרשת הגר וישמעאל לראש השנה- ללמד זכות על עם ישראל! שכאשר עכשיו חוזרים בתשובה, ועכשיו הם צדיקים- ידונו אותם באשר הם שם. ולכן כמו שישמעל ניצל ממוות ונידון לפי מעשיו באותה שעה, כך גם ישראל צריכים להישפט לחיים טובים ולשלום, כי עכשיו, בראש השנה, הם צדיקים וחוזרים בתשובה.

עדיין לא מובן מה הקשר של אבימלך בכל הסיפור הזה למה לא הסתפק המסדר של התפילה בשני הנושאים הנ"ל, שיש להם זיקה ליום ראש השנה. ובכלל, מה הקשר בין הנושאים הנ"ל וחיבורם על ידי התורה, שנאמר "ויהי בעת ההיא"..
ועוד, אם כבר מכניסים את אבימלך, למה מכניסים אותו בקטע שמפרגן לו? בסוף מעלליו כאשר הוא מגיע לאברהם ורוצה לכרות עימו ברית. למה יש צורך ביום ראש השנה להזכיר את אבימלך? ואם כבר יש צורך להזכירו, אז אולי תכניס אותו בצד שחושף את מידותיו הרעות ומה שעשה לשרה ולאברהם- ממש קטע לפני הפרשה שלנו. בקטע זה מתואר כיצד הוא לוקח את שרה מאברהם, ואפילו אברהם מעיד עליו שהוא יודע שאין יראת אלוקים במקום ועוד מעט והרגוני על דבר אישתי. אז אם אתה רוצה להכניס את אבימלך- תכניס אותו בצד השלילי ולא בצד החיובי. וגם איפה נשמע שמישהו עושה הסכם וכורת ברית מפריש שבע כבשות? למה לא חמש כבשות?למה לא עשרים? ואם תאמר שמדובר במנהג המקום, אפילו אבימלך לא ידע בעצמו ששאל את אברהם "מה הנה שבע הכבשות האלה אשר הצבת לבדנה". כך שבכלל לא מובן מה העניין של שבע הכבשות…

אלא יש לפרש, שכאשר נולד יצחק עדיין חשב אברהם שבישמעאל יקרא לו זרע. לכן נצרך ה' להודיעו כי שרה צודקת ואילו אברהם טפל אליה בנבואה. וכן, עליו לגרש את ישמעל כמאמר שרה. וגם מודיע לו ה' שכל הברכות שנאמרו לו מתייחסות ליצחק שנאמר " כי ביצחק יקרא לך זרע", ולא בישמעאל! כאשר שומע אברהם זאת, הוא לא מהסס לזרוק את הגר וישמעאל מהבית. ישמעאל גוסס וקודח מחום, שידוע מה שמפרש רש"י ששרה נתנה בו את עיניה ונחלה. שולח אותו אברהם ואת אמא שלו השכם בבוקר ולא מחכה אפילו רגע עם קצת אוכל וקצת מים…. נראה כי אברהם חושב שישמעאל בן מוות. שהרי כפי שמפרש רש"י "מצחק- משמעו עבודה זרה, גילוי עריות, וכו'. שולח אותו אברהם אל מותו בלי רחמים, אפילו בלי חמור, אלא על גב אמא שלו. ואז שומע אברהם שמן השמיים נלחמו המלאכים עם הקב"ה ובקשו- לא להציל את ישמעל! שעתידים בניו להמית בצמא את עם ישראל, ובכל זאת מן השמיים הצילו את ישמעאל! שומע אברהם את הדין שנפסק בשמיים- הוא זכאי באשר הוא שם! אמר אברהם, כלל זה אני צריך לבני! אבל איך מורידים את כף הזכות הזו מן השמיים אל הארץ? שבעה רקיעים!! ואיך משמרים את הזכות הזו עד סוף כל הדורות עד האלף השביעי שתעמוד לעם ישראל בקץ הימין? כיצד משמרים כף זכות זו לעת אשר לא יהיו ראויים עם ישראל מצד חטאיהם שכבר עשו? שהרי גם מי שחטא צריך עדיין לתקן את אשר עיוות. וגם אם הוא חוזר בתשובה כרגע עדיין יש משמעות למעשיו הרעים שכבר עשה ולא ניתן להתעלם מהם בעת הדין…. ואז מוצא אברהם את אבימלך!!! אבימלך הרשע המרושע. שחומס וגונב ויכול גם לרצוח – אם צריך. וכעת אותו רשע חוזר בתשובה, רוצה שלום, רוצה ברית, ואומר לאברהם -לא ידעתי, לא שמעתי… אברהם לא טיפש, אברהם יודע בדיוק עם מי יש לו עסק, ובכל זאת הוא משתף פעולה עם אבימלך. אומר לו אברהם, בוא חביבי, אתה רוצה כפרה ושלום? אני אתן לך, רק תיקח את שבע הכבשות האלו מידי. במעשה זה למעשה הוא מוריד את כף הזכות שהייתה בשמיים על אבימלך ודרכו מוריד אותה על הארץ לבניו אחריו. אותה כף זכות אשר נפסקה בשמיים על ישמעאל- כעת נמצאת מוכנה ומזומנה לעם ישראל! מוכנה היא בארץ לכל הדורות עד הדור האחרון להושיע את ישראל אם רק יחזרו בתשובה. על ידי חפירת ה"באר"- מעשה אבות סימן לבנים, מבצע אברהם קישור של הכלל העצום הזה, " באשר הוא שם" בין השמים ובין הארץ ומוריד אתו לארץ שבעה רקיעים על ידי שבע הכבשות. ואבימלך הרשע, שחזר בתשובה כרגע, אומר לו אברהם: "באת לי משמיים, בדיוק אותך אני צריך" למרות שאתה רשע, אתה רוצה להשלים, לעשות תשובה? אני מקבל אותך! באשר אתה שם. רק תיקח את שבע כבשות האלו מיידי! על ידי לקיחה של שבעת הכבישות, למעשה מוריד אברהם מידה זו שהייתה בשמיים עם ה' והמלאכים לארץ לבני אברהם לדורותם. אומר אברהם למען תהיה לי, לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת. אל תקרי לעדה אלא לעדתי, בעבור תהיה לעדתי לבני ישראל ישועה והצלה ביום ראש השנה! באשר הם שם!

ולכן מצרפים את אבימלך והברית אשר כרת עימו אברהם בראש השנה- בעבור תהיה לעדתנו הצלה באשר אנחנו שם כמאמר אברהם.

(טל יקותיאלי. לעילוי נשמת מו"ר אבי גד בן אסתר ז"ל הכ"מ)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • סודו של שופר
  • שובה ישראל עד ה' א-להיך
  • שתי דרכי תשובה
  • מתוהו הנפילות למעמקי תהומות התשובה
  • 'הכי קרוב לבד'
  • קול השופר כתזכורת לתשובה
  • מצוות התשובה
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.