איתא בגמרא: "אמר רבי עקיבא: כל העושה מלאכה ב-ט באב אינו רואה סימן ברכה (מאותה מלאכה) לעולם, וחכמים אומרים: כל העושה מלאכה ב-ט באב ואינו מתאבל על ירושלים אינו רואה בשמחתה" (תענית ל:), וחשבתי לומר בעה"י שלאנשים שאינם שומרים תורה ומצוות יכולה להיות בעיה כפולה מהבחינה הזאת בשנה בה ט באב חל ביום א' או בשבת ונדחה ליום א', מאחר ומצד אחד ישנו איסור לעשות מלאכה בתשעה באב עצמו ובנוסף לכך ישנו איסור נוסף לעשות מלאכה לאחר צאת השבת לפני שעושים הבדלה בין קודש לחול. אמנם את ההבדלה על הכוס אנו עושים רק בצאת הצום שחל בליל יא באב בשנה כזאת, אך מותר לנו לעשות את המלאכות שהתירו לנו חכמים מאחר ואמרנו: "ברוך המבדיל בין קודש לחול" כבר לאחר צאת הכוכבים כדי שנוכל להחליף את בגדי השבת החגיגיים שלנו לבגדים שאינם חדשים או מכובסים אלא נלבשו מבעוד יום לכבוד ט' באב ולנעליים שאינם מעור.
(נשלח ע"י ברוך עינב)
