האמנם לא אוכל כבדך?

כתוב בפסוק: "למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך" (במדבר כ"ב\ל"ז).

שתי תמיהות יש כאן: האחת – על השאלה, שהרי בסופו של דבר אכן בא אליו בלעם; והשניה – על תשובתו של בלעם , אשר לכאורה אינה ממין השאלה: "הנה באתי אליך… הדבר אשר ישים א-לקים בפי אותו אדבר".

אלא, באמת היה גם בלק אחד מבכירי הקוסמים, והוא ידע והכיר בטיבו של בלעם, כי רוב "נבואותיו" אינן אלא אחיזת עיניים. על כן נזף בו ואמר: מה הנך מתחזה ל"יודע דעת עליון", ומראה עצמך בפני שליחי כאילו הינך מקיים קשר ישיר עם הבורא בכבודו ובעצמו – הרי שנינו יודעים כי אינך אלא מאחז עיניים, וכל כוונתי בכך שהזמנתיך לקלל את עם ישראל – היתה למעשה לעודד את רוח הלוחמים, למען יאמינו כי מן השמיים יסייעו להם במלחמתם. ואם כן, מדוע השתהית בתואנות שווא? ועל כך השיב לו בלעם, כי באמת כך היא "אומנותו" בדרך כלל, אך הפעם – שונה הדבר: "הנה באתי אליך", כפי שביקשת; אך "עתה", בפעם זאת, "היכול אוכל דבר מאומה? הדבר אשר אותו ישים א-לקים בפי אותו אדבר"!

(מתוך "פנינים לשבת" ע"פ ר' מרדכי הכהן)      

כתיבת תגובה