"ולקחת מראשית כל פרי האדמה"
"והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוהיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה" אלוקיך נותן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלוהיך לשכן שמו שם"( דברים כו. א-ב)
חכמים הסבירו שמדובר פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל משבעת המינים: חיטה,שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית, תמר ונקראים המשובחים שבהם. ניתן לטעות ולחשוב שהפרי הראשון שביכר הוא בהכרח הפרי הטוב והמשובח יותר, אבל האם כך הוא הדבר? הרי ידוע שפירות בתחילת העונה לא טעימים ולא גדולים או מתוקים ויפים כמו באמצע או בשיא העונה. כמו כן יש תמיהה נוספת מה יעשו במקדש עם תאנה אחת? על פי התורה די בהבאת תאנה אחת שביכרה . תאנה שכזו, אשר נקטפה לפני שבועיים שלושה בצפון הארץ או בדרומה, והובאה על גבי סוסים, גמלים וחמורים בשיירות ממקום מרוחק כזה או אחר. כנראה שכמשה בדרך, התכווצה ואולי נמעכה…יתכן ואף היתלעה, ואולי כבר אינה ראויה למאכל. האם אשכול ענבים שנקטף לפני שבועיים שלושה ראוי למאכל האם הוא עומד זקוף וענביו קשים ונשברים בפה? אם כן האם ראוי להביא לבית המקדש פירות אלו?
יוצא מדברים אלה כי חייב להיות טעם אחר להבאת הביכורים. הפרי עצמו איננו חשוב מצד הפרי עצמו. אני מניח שהכהן יוכל למצוא פירות יפים יותר טריים וטעימים יותר בסביבתו הקרובה. אלא סיבת הבאת פירות הביכורים הינה מצד סגולתם. ניתן לפרש שהבכור למרות שאינו בהכרח משובח שבפירות הוא החביב ביותר כי הוא מגיע לאחר תקופה שלא היו בכלל פירות ויש שמחה מיוחדת באכילתו. בצורה יותר מרומזת ומעמיקה ניתן להבין משהו נוסף: עם ישראל נקראים בכור" בני בכורי ישראל"( שמות ד. כב) – אומרת לנו התורה הקדושה, אולי אתם לא הכי "טעימים" ולא הכי מתוקנים אבל עדיין אתם בכורים, ואני ה', אוהב אתכם מצד הסגולה שיש בכם. בדיוק כמו שכאשר הוציא ה' אותנו ממצרים, לא באמת היינו ראויים להיגאל מצד עצמנו, כפי שאמרו מלאכי-השרת (מדרש תהלים א, כ; טו, ה, זוהר תרומה קע:, ילקוט ראובני בשלח סי' פב, פט): "הללו עובדי עבודה-זרה והללו עובדי עבודה-זרה" אלא זכות אבות וסגולת עם ישראל עמדה לנו. כך גם עכשיו מעוררים אנו את הסגולה הזו על ידי הבאת הביכורים לבית המקדש, ברוב פאר והדר (גם טרחה רבה) למרות שהפירות עצמם יכלו להיות משובחים יותר וטריים יותר! ולכן גם ממשיכה התורה ואומרת "ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם" (שם. ג) מסביר רש"י "אין לך אלא כהן שבימיך- כמו שהוא".
יכולנו לחשוב בטעות שאם הכהן לא צדיק וחכם אולי כבר לא שייך להביא ביכורים או יש להביא ביכורים ולא לקרוא מקרא ביכורים. אומרת לנו התורה כמו שהביכורים לא משובחים אלא מצד סגולתם- כך גם הכהן לא משובח מצד עצמו אלא מצד סגולתו. כל כהן שיהיה לך בימים ההם כמו שהוא.
מכאן יש להתעודד ולהתחזק- שלמרות כל החטאים אשר בעם ישראל, יש תקווה! והקדוש ברוך הוא אוהב אותנו, ורוצה בנו, ולא יעזוב אותנו לעולם, כי אנחנו עם סגולה! בנו בכורו. מי יתן ובביאת גואל צדק נשמח כולנו, בבניין בית המקדש, ונחדש את הבאת הביכורים והקורבנות תמידין כסדרן ומוספין כהילכתן. אמן
(טל יקותיאלי. לע"נ מו"ר אבי גד בן אסתר הכ"מ)