כי אם ליראה את ה' אלוהיך
"וידעת כי לא בצדקתך ה' אלוהיך נותן לך את הארץ הטובה הזאת לרשתה, כי עם קשה עורף אתה. זכור אל תשכח את אשר הקצפתה את ה' אלוהיך במדבר למן היום אשר יצאת מארץ מצרים עד בואכם עד המקום הזה ממרים הייתם עם ה'." (דברים ט. ו-ז)
מה קרה לתוכחתו המסותרת של משה רבינו עליו השלום? למה הולך משה ומונה את כל החטאים אשר חטאו בני ישראל במדבר? הלא בתחילת פרשת דברים בחר משה להסתיר את מעשיהם הרעים של ישראל.
תשובה לכך נמצא כאשר נמשיך לעיין בהמשך דבריו של משה:"ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלוהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך" (דברים י. א)
מסביר רש"י :" אף-על-פי שעשיתם כל זאת עודנו רחמיו וחיבתו עליכם ומכל מה שחטאתם לפניו אינו שואל מכם כי אם ליראה וגומר" יוצא שיש בדבריו של משה רבנו, הגם שהם לגנות ישראל, שבח גדול למידותיו של הקדוש ברוך הוא, אשר מוחל וסולח ונושא עוון לעם ישראל. בתחילה בשעה שהוכיח משה את ישראל בפרשת דברים התחיל משה בתוכחה מסותרת מפני כבודן של ישראל. כאשר הגיע לדבר בכבודו וגודלו של הקדוש ברוך הוא, לא חס יותר לכבודן של ישראל ופירט את המקומות אשר הכעיסהו.
ועדיין קשה, האם מותר לומר שבח מצד אחד על חשבון ביזיון של הצד השני? אלא נאמרו דבריו של משה רבינו לטובתם של ישראל, כפי שממשיך ומסביר משה: "והארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעות למטר השמים תשתה מים ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה" ( דברים יא. יא-יב)
ואז מיד לאחר מכן מגיעה פרשת והיה אם שמוע- שבה מסביר משה מה יקרה אם יעשו הטוב בעיני ה' – הארץ תתן יבולה וכו', ומה יקרה אם לא יעשו הטוב בעיני ה' – ועצר את השמים ולא יהיה מטר. יוצא שדברי משה, הגם שהם תוכחה מגולה, נעשו לתועלת! להבהיר לעם ישראל כי לא התנהגו כראוי עם ה' מיום צאתם מארץ מצרים ועד הנה. הוא ממחיש להם את הדברים על ידי הזכרת מעשיהם הרעים לא על מנת לקטרג עליהם, אלא על מנת להראות להם כמה ה' אוהב אותם וגם כדי להזהיר אותם שהאהבה הזאת לא תעמוד להם בארץ-ישראל! אם ימשיכו לעשות הרע בעיני ה', לא יוכל ה' לקיים אותם בארץ המובטחת. וכל התוכחה נאמרה למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם כימי השמים על הארץ.
(טל יקותיאלי. לע"נ מו"ר אבי גד בן אסתר ז"ל הכ"מ)