"ויענך וירעיבך ויאכילך את המן"
"ויענך וירעיבך ויאכילך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבותיך, למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם"( דברים ח. ג)
איך ניתן להגיד שהמן היה עינוי ורעב? הרי לפי כל גולגולת היה יורד כל בוקר עומר לגולגולת מן ,אזי לא שייך לומר על המן ירעיבך… כל אחד קיבל די מחסורו! והיה במן את כל הטעמים וטעמו כלשד השמן. אלא הניסיון והעינוי היה שלא היה ביד כל אדם לעשות משהו לפרנסתו, והיו הוא ומשפחתו תלויים לחלוטין ברצונו הטוב של הקדוש ברוך הוא. היום אדם בטעות מרגיש כי יש באפשרותו לבצע מהלכים לפרנס, להרוויח ולכלכל את ביתו. אומרת לנו התורה, 40 שנה במדבר לא חסרת דבר, אבל זה היה עינוי וניסיון קשה. למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם. האדם לא באמת מפרנס את ביתו וילדיו אלא רק מוצא פי ה' מחיה את האדם. העינוי הגדול ביותר בנושא פרנסה הוא חוסר היכולת של האדם לשפר את מצבו, והרעב הגדול ביותר הוא לא מחסרון אוכל אלא בשל חוסר ביטחון ליום המחר- האם ירד מחר מן או לא ירד? מכיוון שאין לאדם יכולת לשמור אוכל מיום אחד ליום המחרת, למרות שיש לו אוכל היום הוא בגדר רעב, כי לא ידע מה יהיה מחר.
זה מוסר גדול, אדם אל תתייגע להעשיר, ואל תדאג על צרות המחר- לא על הלחם לבדו יחיה האדם זה היה הניסיון, למען ענותך לנסותך לדעת את אשר בלבך האם תשמור את מצוותיו אם לא.
גם היום צריך להתייחס לפרנסה בצורת מן, וכך מצווה אותנו התורה למען הודיעך בכל דור ודור כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם. הקב"ה שולט בפרנסה, ומוריד את השפע עומר לגולגולת, כל אחד לפי מידתו וחסרונו. הכל מדוייק…אם תתייגע להעשיר כל מה שתצבור יתר על המידה ירום תולעים, ויתכלה בדרכים שונות ומשונות. סמוך על אחד ואל תפחד!
(טל יקותיאלי. לע"נ מו"ר אבי גד בן אסתר ז"ל הכ"מ)