הדור הרע הזה (?)
"ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם וידבר ה' אלי לאמור אתה עובר היום את גבול מואב את ער"( דברים ב. טז-יח)
"אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבותיכם" (דברים א. לז)
למה מכנה הקדוש-ברוך-הוא בשמות גנאי את דור המדבר "הדור הרע הזה" ? לפחות לא להגיד שהוא רע אלא עושה מעשים רעים…. התשובה מגיעה כמה פסוקים לאחר מכן כאשר מתאר משה רבנו שרק שלאחר שכל הדור הרע תם במדבר- רק אז חוזר ה' לדבר עם עמו. כפי שמסביר רש"י: "כל 38 שנה שהיו ישראל נזופים לא נתייחד איתו הדיבור בלשון חיבה, פנים אל פנים, ויישוב הדעת…"
אומר ה' למשה: כאשר תם הדור הרע אפשר לעבור את ער, הוא גבול מואב .אמותהן של עמון ומואב הן בנות לוט שזנו והרו מאביהן. הבכירה לא הסתירה את מעשיה וקראה כך את שם בנה, שכולם ידעו מי אביו… מאב= מואב. מסביר לנו קדוש ברוך הוא עוון פגם הברית הוא עוון חמור שידוע שאונן עשה ה"רע" בעני ה' וימת ה' אותו, שפגם את הברית וזיחת את זרעו ארצה. הכניסה לארץ ישראל לא אפשרית למי שאינו מתוקן מה"רע". הקליפה של הברית "ער" יושבת בגבול ארץ ישראל ולא מאפשרת את הכניסה לארץ. לכן רק לאחר שכלו כל הדור ה"רע" ניתן לעבור את ער. שנאמר "ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם וידבר ה' אלי לאמר אתה עובר היום את ער".
אם תכלית המניעה היא פגם הברית למה ה' מכנה את דור המדבר " הדור הרע" לאחר חטא המרגלים? לכאורה כינוי גנאי זה יותר מתאים אחרי הנפילה של עם ישראל עם בנות מדיין בשיטים… שחטאו בברית. ועוד, אמנם דברי משה נאמרים בסוף 40 שנה אבל משה מזכיר מה שאמר לו ה' 38 שנה קודם לכן, לאחר חטא המרגלים ובעת ההיא טרם פגמו ישראל בברית… אז למה הקדוש ברוך הוא מכנה את דור המדבר בשם הדור הרע? בשביל להבין זאת, צריך להסתכל בנביא. אינספור פעמים מתוארת עבודת אלילים כמעשה זנות של כנסת ישראל בבעלה הקדוש-ברוך-הוא. אשה מזנה, סוררת, מנאפת, הן חלק ההכינויים שכינה הנביא את עם ישראל כאשר פגמו וחטאו בעבודה זרה. זה העניין, שלפגם הברית יש קשר למעשה גם עם פגם עבודה זרה! ולכן כשדור המדבר לא מאמין בקדוש ברוך הוא, וביכולתו להכניס אותם לארץ ישראל -זה למעשה פגם בעבודה זרה. להגיד שיש כוח גדול יותר מאשר ה', או שה' לא יכול לעשות משהו זו עבודה זרה כי אתה נותן כוח לאלוקות אחרת או לאדם או לכל כוח אחר בלתי הקדוש ברוך הוא. אין עוד מלבדו- אין שום כח או אלוקות מלבדו. לכן כל פגם באמונה למעשה כמוהו כעבודה זרה. עבודה זרה קשורה לפגם הברית, שידוע שבכל מקדשי עבודה זרה היו כלולות כחלק מעבודת הקרבת הקורבנות גם מעשי ניאוף וזנות. כשעם ישראל חטאו בחטא העגל היה שם גם מעשה ניאוף וזנות. כפי שנאמר " וישכימו ממחרת ויעלו עלות ויגישו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקומו לצחק" מסביר רש"י "ויקומו לצחק- יש במשמע הזה גילוי עריות כמו שנאמר בבראשית לט לצחק בי".
לכן כשעם ישראל לא מאמין בה' ויכולתו הוא נופל בעבודה זרה, ואז נופל גם לרע, לפגם הברית, וה' מכנה אותו "הדור הרע הזה" ולא יכולים להיכנס לארץ ישראל כי הקליפה העומדת בכניסה לארץ ישראל "ער" לא מאפשרת זאת!
ה' יזכנו להיות טובים!
(טל יקותיאלי. לע"נ מו"ר אבי גד בן אסתר הכ"מ)