"מהור ההר תתאו לבוא חמת והיו תוצאות הגבול צדדה."
"מהור ההר תתאו לבוא חמת והיו תוצאות הגבול צדדה." (במדבר לד. ח) "והתאוויתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן שפמה" (שם. פסוק י)
התורה משתמשת בפעלים מוזרים להסביר שיפוע, סיבוב או נטייה כפי שפרש רש"י "תתאו- לשון סיבה כמו אל תא הרצים ותאי שער היציע -שהוא מוסב ומשופע" "והתאוויתם -לשון הסיבה נטייה כמו תתאו"
למה משתמשת התורה בפעלים אלו להגדיר את גבול קדמה מחצר עינן שפמה? וכן משתמשת בפעלים אלו בלבוא חמת וכן בהור ההר? למה התורה לא משתמשת שוב בפעלים אלו בהמשך כאשר היא רוצה להגדיר את גבולות ארץ הארץ שבדרום ובמערב? בעוד שבגבולות הדרום משתמשת התורה בפועל ונסב לכם הגבול, ועבר, ויצא, אך בשום מקום לא תתאו או התאוויתם?
הרשב"ם מסביר את הלשון תתאו כמו לשון תחום גבול.
קשה שלא לראות במילים תתאו והתאוויתם את המילה תאווה… כמו הפסוק במשלי(כד. א) "אל תקנא באנשי רעה ואל תתאו להיות איתם".
יש לפרש כי הגבול הצפוני והמזרחי יש לעם ישראל את התאווה אליו, שכן שכשארץ ישראל תגדל בע"ה היא תגדל לכיוונים אלו- צפון ומזרח.זו ארץ ישראל השלמה (לפי גבולות את המקסימום של הרב ישראל אריאל) נראה שהים התיכון, וים סוף תוחמים ומגבילים את התרחבות ארץ ישראל ממערב ומדרום. אבל בגבול הצפוני ואף יותר ממנו בגבול המזרחי יש הרבה לאן לגדול ולהתפתח- מגיעים למעשה עד כווית ועד בגדד כמעט… כמובן שמכילים את דמשק ולבנון ועל זאת מצווה אותנו תורתינו הקדושה אתם צריכים להתאוות לרשת את ארץ ישראל השלמה! במהרה בימינו אמן
לע(נשלח ע"י טל יקותיאלי. "נ מו"ר אבי גד בן אסתר ז"ל הכ"מ)