כי אם בדם שפכו
"ולא תקחו כפר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות, כי מות יומת ( במדבר לה. לא) ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן( שם לב) ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ, ולארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה כי אם בדם שפכו"( שם לג).
הפרשה מדברת בעניין רוצח במזיד ורוצח בשגגה. הפסוק הראשון (לב) מדבר ברוצח מזיד ועונשו מות יומת. הפסוק השני (לב) מדבר ברוצח בשוגג ועונשו שצריך לברוח לעיר מקלט ולא לחזור למקומו עד מות הכהן הגדול. הפסוק השלישי(לג) לכאורה חוזר ומדבר בדרך סיכום שוב על רוצח במזיד שלא יכופר לדם אשר שופך כי אם בדם שפכו- הוא הרוצח במזיד.
מה הקשר בין רוצח שוגג למות הכהן הגדול? למה יש קשר ביניהם עד כדי כך שהאמא של הכהן הגדול הייתה הולכת לערי המקלט ונותנת אוכל ודואגת לגולים שם בשביל שלא יתפללו על הכהן הגדול- בנה -שימות? כי מכוון שמת הכהן הגדול יכולים הם לחזור בחזרה למקומם…
לו יצוייר שהרוצח בשוגג גלה לעיר מקלט ולאחר חודש ימים נפטר הכהן הגדול…לפי ההלכה על פי התורה הוא יכול לחזור למקומו!
איזה תיקון נעשה פה? האם רוצח בשוגג קיבל את עונשו? האם באמת היה לו זמן לחשוב על מה שעשה? לתקן את מעשיו, ולחזור בתשובה? האם גואל הדם "נרגע" ולא ירצה לרצוח אתו?
אלא לא מדובר כאן בכל הסיבות הללו אשר בגינן גולה הרוצח בשוגג!
אלא מסביר הכלי יקר:" לפי שאהרון מידתו השלום, על כן היה לו להתפלל על בני דורו שאך שלום ואמת יהיה בימיו ולא תקראנה כאלה מקרה בלתי טהור זה. על כן ישב שם עד מות הכהן הגדול ואז יתפלל הוא וכל ביתו על מיתת הכהן הגדול- כדי שיחזור מהרה לביתו"
עיקר התיקון הוא דווקא מיתת הכהן הגדול!! עד כדי כך שכל העונש של רוצח בשוגג נועד עבור זה שיסבול הוא ומשפחתו, ואז בטח יתפללו למיתת הכהן הגדול ובתפילתם יהרגו את הכהן הגדול.
יוצא שהפסוק השלישי (לג) "ולארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה כי אם בדם שפכו" מכוון גם לרוצח בשוגג ולא רק לרוצח במזיד. התיקון היחידי לרצח הוא מוות. במזיד -המוות לרוצח, בשוגג המוות לכהן הגדול. וזה מה שמסבירה לנו התורה הקדושה, האחריות של הכהן כל כך גדולה עד שהקולר נתלה בצווארו. הוא זה שצריך לשלם בחייו. מכאן יש ללמוד את גודל האחריות שיש לכל מנהיג ואדם, לפי גודלו ומעלתו. גם אם אתה לא הכהן הגדול, אתה עדיין המנהיג בביתך….וכמובן שיש לקחת אחריות להתפלל על בני ביתך וננתונים למרותך, שיהיו צדיקים ויינצלו מכל מיני תקלות ועבירות. קל וחומר הוא לכל מנהיגי הציבור והרבנים אשר מאות ואלפי אנשים שומעים לקולם, מדובר באחריות גדולה מאוד. כפי שידוע מה שמסופר על פרתו של רבי אלעזר בן עזריה (שבת נד,:) שמתוך שלא מיחה בשכנתו נקראה הפרה על שמו…
(נכתב ונשלח ע"י טל יקותיאלי, לעילוי נשמת מו"ר אבי הכ"מ גד בן אסתר ז"ל)