משמעות סימנו של יוסף
בפרשת ויגש פסוקים כה'-כז' מתואר כיצד האחים עולים ממצרים חזרה ליעקב אביהם ומבשרים לו על כך שיוסף חי אבל ליעקב לוקח זמן להאמין. "ויעלו ממצרים.. אל יעקב אביהם ויגידו לו לאמר עוד יוסף חי… ויפג ליבו כי לא האמין להם וידברו אליו את דברי יוסף וירא את העגלות.. ותחי רוח יעקב".קשה לרשי מה גרם ליעקב פתאום להבין שאכן יוסף חי ודברי בניו אמת."סימן מסר להם במה היה עוסק כשפירש ממנו, בפרשת עגלה ערופה, זהו שאמר וירא את העגלות אשר שלח יוסף, ולא נאמר אשר שלח פרעה" (רשית כז), כלומר לדעת רשי, יוסף רצה לרמוז לאביו שהוא חי ולכן שלח עגלות שכשיראה אותן יבין שזה מתקשר ללימוד שלמדו יחד לפני מכירתו בעניין עגלה ערופה.אבל פרוש זה לא מתיישב בצורה חלקה, שהרי שליחת עגלות היא לא פעולה יחודית ולא מתבקש שתרמוז על משהו מעבר למעשה עצמו, יותר מזה, שליחת עגלות לא כל כך מזכירה את עניין עגלה ערופה, מילא אם היה שולח עגלה אחת ערופה או משהו פחות שגרתי משיירת עגלות.
הכלי יקר מחדד את הדברים ושואל על פרוש רשי מה גרם לו לפרש פרוש שכל כך רחוק מהפשט שהרי הכתוב אומר בפרוש שמטרת העגלות היתה לשאת את יעקב.אומר הכלי יקר, גם רשי הבין עגלות כפשוטו ופירש את דבריו על מה שנאמר "אשר שלח יוסף" ולא אשר שלח פרעה (למרות שהעגלות עצמן היו בשליחת פרעה) אלא שפרוש שלח הוא לשון לויה, כפי שמצאנו בעניין השליחות שגרמה בסוף למכירת יוסף "הלוא אחיך רועים בשכם לכה ואשלחך אליהם" ולמה הוצרכה המילה ו'אשלחך', ללמדנו שיעקב ליוה את יוסף ולימדו בכך פרשת עגלה ערופה שנלמדות ממנה הלכות לויה. "שלח יוסף" כלומר האחים מספרים לאביהם שיוסף ליוה אותם ממצרים."וירא את העגלות", ממשיך הכלי יקר, זו ראיה של התבוננות, כי לאחר שסיפרו לו בניו שיוסף ליוה אותם יכל לחשב אולי אותו מושל עשה כך משום צדקנות שכלית שהרי יש ללוות מצד שהשכל מחייב כי מי שאינו מלוה דומה לשופך דמים וטעמו של דבר שכל ההולך בלא לויה מן העיר יש לחוש שמא יראו הלסטים שהוא הולך לבדו ויחשבו שאין לו גואל וקרוב כי אין פרידתו קשה על שום אדם, לפיכך כל המוצאו יהרגהו מבלי לחשש.אבל רק לאחר שראה את העגלות ידע שזה בנו שקיים את מצוות לויה מצד דת התורה ולא מצד שהשכל מחייב מכיוון שאלו היו עגלות שנשלחו על פי פרעה "ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה" וכל הרואה אותן בדרך יודע שאנשים אלו יצאו מבית המלך ואין חשש שהליסטים יזיקו להם כי בלאו הכי מורא מלכות עליהם ולכן זה יוסף שליוה אותם כי מדין תורה אין להבדיל בין לויה שיש בה חשש לסכנה או שאין ואז "ותחי רוח יעקב".
(נשלח ע"י יעל גוטליב)