פרשת סוטה סמוכה לפרשת נזיר
רש"י מסביר "שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין"
המדרש (ש"ר פט"ז) אומר: "הנזיר נודר שלא לשתות יין. אמר לו הקדוש ברוך הוא "נדרת שלא לשתות יין כדי להרחיק עצמך מן העבירה – אל תאמר הריני אוכל ענבים ואין לי עון". אמר לו הקדוש ברוך הוא "הואיל ונדרת מן היין – הריני מלמדך שלא תחטא לפני". אמר למשה "למד לישראל הלכות נזירות".
למרות שעיקר האסור בנזיר הוא שתיית היין דווקא, התורה אוסרת בו כל מה שיש לו שייכות עם היין – "מכל אשר יעשה מגפן היין". יין, שכר, חומץ יין, חומץ שכר, משרת ענבים, לחים, יבשים, חרצנים ועד זג.
וזה בעצם מה שהמדרש אומר "אל תאמר הריני אוכל ענבים ואין לי עוון… הואיל ונדרת מן היין הריני מלמדך שלא תחטא לפני" הקב"ה מראה לנו במצוות נזיר שצריך לעשות הרחקה לאסורים שבתורה. וכן אומר הרמח"ל במסילת ישרים כשהוא מפרט על מידת הנקיות "והיה זה לימוד שלימדה תורה לחכמים איך יעשו הם הסייג לתורה במשמרת שנמסר בידם לעשות למשמרתה, כי ילמדו מן הנזיר לאסור בעבור העקר גם כל דדמי לה. ונמצא, שעשתה התורה במצוה זאת של נזיר מה שמסרה לחכמים שיעשו בשאר כל המצות, למען דעת שזה רצונו של מקום. וכשאוסר לנו אחד מן האסורין, ילמד סתום מן המפורש לאסור כל הקרוב לו".
ההרחקה הזו עלולה להישבר כשמתחילים לעשות חילוקים בעצמינו. כשבן אדם חושב שהוא יודע איפה צריך להקפיד ואיפה מה שחכמים אמרו זה רק 'המלצה', שחכמים 'העבירו את המסר' אבל הם לא התכוונו לאסור באמת – הוא נמשך אחר היצר שמנסה להכשיר את המעשה ומכאן לדרדר אותנו. צריך לדעת שאנחנו לא נקיים מספיק כדי להבחין ולשים את החלוקים הנכונים. לכן חז"ל בחכמתם וטהרתם קבעו לנו גדרים ברורים עד היכן צריך להזהר. ועל כולנו לשמור על גדריהם קלה כבחמורה.
בצפיה לגאולה שלמה בקרוב, שבת שלום!
(נשלח ע"י עידו זמירי)