מחיר ביטול ההסכם
השבת אנו קוראים את פרשת בחוקותי, פרשת הקללות. לא קל לקרוא פרשה זו, תחושת אי נוחות אופפת את בית הכנסת, מועקה המזכירה תקופות קשות בהסטוריה. מה מטרת הקללות? גם אם אנו מבינים שיש כח בפרס, ובעונש, כדי לעודד או למנוע, מדוע קללות קשות כל כך? אי אפשר משהו שיעודד לקיים מצוות, אך לא יפחיד? או קצת פחות מ 49 קללות?
בכל הסכם ישנו סעיף, שבלעדיו ההסכם אינו שווה מאומה. אמנם סעיף קטן הוא, ובדרך כלל נדחק הוא לסוף החוזה, אך הוא המנוע העיקרי ליציבות החוזה. "סעיף הפרת החוזה" סעיף המפרט, מה יהיה במקרה וצד אחד לא יכבד את חתימתו, "סנקציות" שיוטלו, על הצד המיפר את חלקו בהסכם. חוזה שאינו מפרט את מחיר הביטול, יתקשה לצלוח ולהחזיק מעמד. מצבים משתנים, ממשלות נופלות וקמות, אופציות חדשות נפתחות, פיתויים שונים עומדים בפני הצדדים, ורק הקנסות שיוטלו על הצד המפר עוזרות לו להיות נאמן לחתימתו.
התורה, היא הסכם וברית בנינו ובין אלוקים. "אם בחוקותי תלכו.. ונתתי.." "והיה אם לא תשמעו.. ולא תעשו.. אף אני.." תורה עם שכר ללא עונש, עם ברכות ללא קללות, דומה היא לחוזה ללא סעיף הפרה, להסכם ללא סנקציות. קיום מצוות המעניקות שכר בקיומם, אך אינם מטילים עונש לאלו שאינם נשמעים לצווי, אינו רציני, אינו יציב, ואינו מחזיק מעמד על פני הסטוריה שלמה. יהיו אנשים, ויהיו תקופות בהם יתכן ונרצה לוותר על השכר, ולהמנע מהקיום, ורק "סעיף ההפרה" ישאיר אותנו דבקים ונאמנים להסכם.
כגודל סעיף ההפרה, כך גודלו של ההסכם. הטלת קנס של סכום פעוט על מי שמפר "הסכם גרעין" אין בכוחה להרתיע, תמיד סכום ההפרה יהיה בהתאמה לגודל החוזה. דוקא העובדה שישנם קללות רבות, וקשות, מוכיחות על גודלו של ההסכם. אם זה המחיר של המפר, תארו לעצמכם מהו השכר של המקיים…
(הרב אברהם רינת)