"קול קורא במדבר.."
במרכז פרשת אמור נמצאת "פרשת המועדות" פרשה אותה אנו קוראים בפסח, ובסוכות, ומפורטים בה כל החגים במעגל השנה. פסח, סוכות, שבועות, ספירת העומר, יום הכיפורים ועוד.. פרשה זו פותחת בזה הלשון: "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש אלה הם מועדי. ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קודש כל מלאכה לא תעשו שבת היא לה' בכל מושבותיכם" רבים מן המפרשים מתקשים, וכי "שבת" היא חלק מן המועדים? הלא כל הגדרת "המועד" הוא דבר הבא מזמן לזמן, אך שבת היא בכל שבוע מששת ימי בראשית.
ישנו הבדל מהותי בין מועדי השנה, לבין יום השבת. כל החגים תלויים בתאריך העברי, פסח בט"ו בניסן, יום כיפור בי' תשרי וכו'. התאריך העברי בעבר כנעשה על פי ראיית מולד הירח, היה בשליטה מסויימת של האדם. במידה ובית דין לא קדשו את החודש, התאריך העברי זז יום אחד קדימה. תזוזה זו משפיעה על כל הלוח העברי, ועל תאריכי החגים כולם. משום כך התורה כותבת "אשר תקראו אותם מקראי קודש" אתם אלה שקוראים וקובעים קדושה לימי החגים. חשש הבורא שהאדם ייחס לעצמו כח רב מן הראוי לו, ירגיש שהוא שולט במציאות, קובע את התאריכים, מזיז את החגים.. משום כך הקדימה התורה את צווי יום השבת, לחגי ישראל. יש יום אחד שעליו אין לנו שליטה. השבת לא תלויה בתאריך, אלא לאחר כל "ששת ימי מלאכה ביום השביעי שבתון" לא משנה כיצד נזיז את הלוח העברי, השבת נשארת קבועה, ולא זזה לשום מקום..
אנו מייחסים לעצמינו השגים רבים, פרסי נובל, ופרסי ישראל. כיפת ברזל וגדר הפרדה, רכב אוטונומי ומערכות למניעת תאונות.. אין בכך פסול, במידה ואנו יודעים את גבולות יכולתינו. לא פעם אנו שומעים "לא יכול לרדת גשם, כי החזאים אמרו.. ש.." "והנה.. במכ"ם גשם אפשר לראות בדיוק איפה הגשם יירד, והיכן יהיה שטפון" ומרגישים כי אנו צופים את העתיד, ושולטים בטבע. מקימים סכרים, וגשרים, ויכולים לפסוח ולעצור, לדעת ולמנוע. אך זהו.. כנראה שלא..! קצת שכחנו מי "מוליך אותנו בארץ ציה וצלמוות, בארץ שלא עבר בה איש, ולא ישב אדם שם" (ירמיהו ב'), ושהוא ברא בששה ימים את הכל לבד, ושבת ביום השבת. שום כח אחר לא מעורב בזה, אף אחד לא יכול להזיז את זה, רק הוא! רק הוא! נקשיב לקריאתו של ישעיהו הנביא "קול קורא במדבר פנו דרך ה' ישרו בערבה מסילה לאלוקינו" נכניס את כבודינו למקומו הראוי לו, נפנה דרך ומסילה לבורא ולמנהיג.. ונפסיק לתת כבוד לטבע.. שנראה חזק מאיתנו.. אלא ניתן כבוד למי שברא אותו.. וגם אותנו..
(הרב אברהם רינת)