"אם יהרוג הוא את אחרים"
לאחר ששבים המלאכים ליעקב ומספרים לו שעשיו הולך לקראתו וארבע מאות איש עמו כתוב: "וירא יעקב מאוד ויצר לו" (לב, ח). בא רש"י הקדוש ופירש את הכפילות: "ויירא- שמא יהרג, וייצר לו- אם יהרוג הוא את אחרים".
נשאלת השאלה למה נקט רש"י בלשון "את אחרים"? היה צריך לומר "אם יהרוג הוא אחרים". "את" בא רק בסמיכות לאדם מסויים "אם יהרוג הוא את פלוני".
אם כן מי זה אותו "אחרים"?
אחרים הנו מי שנאמר בו במשנה "אחרים אומרים" הלא הוא רבי מאיר, שכידוע היה בן גרים מאדום.
ועשיו הוא אדום, א"כ ויירא יעקב מאוד שמא יהרג, וייצר לו אם יהרוג הוא את עשיו וע"י כך יהרוג, כביכול, את "אחרים"- ר' מאיר, שעתיד לצאת ממנו.
(מובא בשם הגר"א)