"ויצא יעקב מבאר שבע, וילך חרנה"

בדרך כלל, אם עיקר המטרה  של אדם היא להגיע למקום מסוים, לא מציינים מאיפה הגיע אלא רק לאן הגיע. לדוגמא: "פלוני טס למזרח". אין זה משנה שהוא עזב את נס ציונה וטס למזרח.
מאידך, אם המטרה של אותו אדם הייתה לעזוב מקום מסוים לא נציין לאן עזב. לדוגמא: "פלוני עזב את הבית בכעס". לא נציין לאן עזב.
אצל יעקב נזכר מאין יצא ולאן הלך, א"כ נשאלת השאלה למה.

התשובה נעוצה בכך שרבקה אמרה ליעקב בפרשה הקודמת: "הנה עשיו אחיך מתנחם לך להרגך… קום ברח לך אל לבן אחי חרנה" (כז, מב)
אם כן עיקר הכוונה היא לברוח מבאר שבע.
אולם יצחק אומר ליעקב: "קום לך פדנה ארם… וקח לך משם אשה מבנות לבן.." (כח, ב)
ורואים שעיקר הכוונה ע"פ יצחק היא להגיע לחרן, לקחת אשה.

וזהו שכתוב: "וישמע יעקב אל אביו ואל אמו"  קיים צווי שניהם ולכן נאמר: "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה".

(נשלח ע"י רפאל ג. בשם אביו מורו, ששמע מפי השמועה)