ואם נפש אחת תחטא

על פי הלכות טומאה, דבר אשר הננו עדיין מחובר אינו מקבל טומאה, אלא אם כן הוא נתלש משורשו. כל זמן שדבר מחובר לשורש – לא חלה עליו טומאה.

כך גם בבני ישראל, כל עוד הם מחוברים איש אל רעהו באחדות, הם ממילא גם צמודים אל השורש וטומאה אינה יכולה לחול עליהם. רק כאשר אדם הופך להיות "נפש אחת" – נפש שהיא אחת בפני עצמה ומובדלת מכלל ישראל, יכול להיות סיכוי שהיא תגיע לידי "תחטא".

 

(מתוך "מעינה של תורה", על פי "תפארת שמואל")

כתיבת תגובה