"יש דברים נסתרים…"
כמידי שנה, שוב אנו חוזרים לסיפורים המוכרים של חומש בראשית. חוזרים אל הדמויות המוכרות לנו מסיפורי הגן, בית הספר, ישיבה.. נח, אברהם, אליעזר, רבקה, יוסף, ועוד.. כולם מרותקים לסיפורים, לתחושות, לרגשות.. אך עם יד על הלב, מה הפער בין הבנת הסיפור שלנו, להבנה של ילדינו המספרים את פרשת השבוע, סביב שולחן השבת? האם התקדמנו בהבנת סיפורי התנ"ך? משימה לא פשוטה לפנינו לגדל את הדמות, יחד עם תהליך הגדילה שלנו. ההסתכלות שלנו על העולם משתנה, המבט על עצמינו מתעדכן, אך משום מה סיפורי התנ"ך נשארים בגוון הילדותי, ועם הדמויות אותם ציירנו לעצמינו בסיפורי הגן..
סיפורו של אליעזר, בחיפושיו אחר אשה לבן אדונו, מסופרים בפרשה פעמיים. פעם ראשונה בזמן התרחשות המקרה, ופעם נוספת, כשאליעזר מגולל בפני בתואל ולבן את שלבי המסע. התורה אינה מקצרת ומציינת שאליעזר סיפר את כל אשר ארע, אלא חוזרת שוב מילה במילה על התהליך כולו. מדוע? התורה שבה הררים תלוים בשערה, הלכות רבות הנלמדות ברמז קל, דוקא כאן לא חוסכת במילים? מפרש רש"י: "אמר רבי חייא יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים, שהרי הפרשה של אליעזר כפולה בתורה, והרבה גופי תורה שלא ניתנו אלא ברמיזה" מדבריו של רש"י מתקבל הרושם שהתורה כולה רמוזה, אך סיפורי האבות בפשטותם! יפים מתורתן של בנים. מדוע באמת, יפה שיחתן של עבדי אבות? והאם באמת סיפורים אלו ניתן לקרוא בהבנה הפשוטה שלהם?
שימו לב לרשימה הבאה, מנין אנו יודעים מפרשת חיי שרה ש..: שרה נפטרה בעקבות בשורת העקידה? שעפרון עלה לגדולה בזכות אברהם? שסופו של יעקב לחזור ללבן? שרמז אליעזר לרבקה על מחצית השקל, לוחות הברית, ועשרת הדברות? שאליעזר רצה את יצחק כחתן לבתו? שהיתה לאליעזר קפיצת הדרך? שיצחק תיקן תפילת מנחה? שהגר שמרה אמונים לאברהם, אחר ששלחה? שישמעאל חזר בתשובה?
אתן לכם רמז.. כל אלו "רמוזים" "בסיפורי" הפרשה. (עי' רש"י) יותר קל לחפש בחלק המורכב של התורה את הרמזים המתבקשים, מאשר בסיפורי האבות, הנראים במבט ראשון כסיפור בעלמא, אך רמוזים ברמזים דקים, בינות שכבות העלילה. אנחנו יכולים לראות את המציאות פעמים, לשמוע פרטי פרטים, ולפספס דברים מהותיים. להיות מרותקים לסיפור של אליעזר ורבקה שלושים שנה, ולהבין אותו בדיוק כמו בפעם הראשונה.. נדרשים אנו להטות לב, ולהבין שלא רק התורה רמוזה, אלא אפילו שיחתן של עבדי אבות, מלאה וגדושה במסרים עמוקים.. ויפה שיחתן של עבדי אבות, למי שמצליח לראות בהם, גם את הנסתרות…
(הרב אברהם רינת)