אמא בטסט ראשון
"אחד המפתחות לעבודת האלוקים הוא הדגש על המעשה שנעשה מבחירה, ולא על הייחוס, שאדם אינו יכול להשפיע עליו. "משפחה טובה" אינה מספיקה, "משפחה רעה" היא לא תירוץ. כל אחד מאתנו נמדד לפי מעשיו, ולא לפי ייחוסו או מעמדו המשפחתי."
(הרב חיים נבון)
בפרשתינו אברהם אבינו, שולח את אליעזר עבדו הנאמן עם עשרה גמלים מלאים בכל טוב, כדי למצוא כלה ליצחק בנו. בעניין הפקדת הגמלים והרכוש אברהם סומך על אליעזר והעניין הכלכלי והחומרי הזה פחות מדאיג אותו.
אך בעניין הרוחני של מציאת כלה ליצחק, שהיא בעצם האמא של עם ישראל. כאן אברהם משביע את עבדו לבל יקח מבנות כנען אלא מארצו מולדתו. והדגש בשבועה מראה את חשיבות העניין, שזהו הבסיס הרוחני של בחירת האמא של עם ישראל.
אליעזר יוצא לדרך ומגיע אל ארם נהריים לבאר המים שמחוץ לעיר… הוא נושא תפילה לבורא שיצליח את משימתו הלאומית ומבקש:…"והיה הנערה שתאמר 'שתה וגם לגמליך אשאב מים' -אדע בסימן זה, שזוהי הכלה ליצחק..- עוד לא סיים את תפילתו והנה רבקה יוצאת עם כדה על שיכמה. הוא רץ לקראתה ומבקש שתשקהו מים מכדה, רבקה אומרת לו 'שתה אדוני..' ורק אחרי שסיים לשתות אמרה 'גם לגמליך אשאב עד אם כילו לשתות..'
רבקה מלמדת אותנו שאדם צריך לעמוד בדיבורו. לכן קודם אמרה לו: שתה ורק אחרי שסיים לשתות. ראתה שגם תוכל להשקות את הגמלים, ורק אחר כך אמרה וגם לגמליך אשאב, ומיד רצה לשאוב מים מהבאר הלוך ושוב בזריזות.. –
אליעזר היה מופתע לטובה שהצליח ה' את משימתו ורבקה עברה את המבחן. הוא בחן את המידות של רבקה, ובדק אותה כשביקש לשתות מהכד שלה, מה היא תעשה.. כי הרי הוא אדם, ערבי זר, שלא מכירה. ורבקה הייתה חכמה, נתנה לו לשתות מהכד, אבל מעט מים נשארו עדיין בכד לאחר שסיים לשתות. כעת אם היא תשפוך את יתרת המים לידו, היא תבזה אותו בגלל שמראה לו שהיא חוששת שהאדם הזר הזה אולי חולה במחלה מדבקת או לא נקי, ואם הייתה לוקחת את יתרת המים לביתה, הייתה נחשבת בעיניו לטיפשה – 'הכיצד היא לוקחת כד ששתה ממנו זר..? –
ופה רבקה עברה את המבחן, כשאמרה גם לגמליך אשאב, ופתרה את הבעייה בכך שרצה לבאר ושאבה לכד מים נקיים ונתנה לגמלים. אליעזר היה מופתע וגילה בכך שרבקה גם חכמה וגם בעלת חסד עם טוב לב ורגישות נעלה לאדם ולבריות. בכך רבקה אמנו נבחרה להיות אחת מהאמהות של עם ישראל.
כשרבקה מגיע לאוהל שרה, חזרו שלושת הניסים להתקיים וזאת לאחר שפסקו עם פטירתה של שרה אימנו. א) הברכה שבעיסה. ב) נר שדולק רצוף.. ג) וענן שקשור מעל האוהל. ויצחק כעת יודע שזוהי זיווגו משמיים- משורש נשמתו ורוחניותה כמו שהייתה אימו שרה..ואז:
"וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ."
(מעובד מדיברי הרב יהודה יוספי והרב בן ציון מוצפי שליט"א ומוקדש להצלחת עבודת המידות של כולנו שיגיעו ב"ה מעשינו למעשי אבותינו ואימותינו הקדושים)
נשלח ע"י דניאל באבייב