"זבוב הלוהט אחר המכה"

לפרשת "חקת", ספר "במדבר"   כתוב בפרשתנו: "וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב, כי בא ישראל דרך האתרים, וילחם בישראל וישב ממנו שבי". חז"ל מסבירים ש"הכנעני" זה עמלק, ו"דרך האתרים" היא "דרך התרים", כלומר הדרך בה באו וחזרו המרגלים ששלחו ישראל לתור את הארץ, ואחרי חזרתם הם ייאשו את ישראל מלהיכנס אליה. עמלק חש בחולשת ישראל בגלל המרגלים, וזה עודד אותו לבוא ולהילחם.

חז"ל ממשילים את התנפלות עמלק עלינו בזמן חולשתנו, ל"זבוב הלוהט אחר המכה (הפצע)". עמלק הוא כמו הזבוב שמגלה להיטות והתעניינות מיוחדות באדם, דווקא כשיש לאדם פצע, והוא מחפש להתיישב דווקא על הפצע, ולהיות ניזון דווקא מהדימום. לא במקרה זה מזכיר סוג מיוחד של אנשים שמנסים "להתחבר" אלינו לרעתנו, דווקא בזמן חולשתנו, הלא הם שונאי ישראל הגדולים.

במקורות, מציינים שיש הקבלה בין היחס הנ"ל של עמלק אלינו בזמן חולשתנו, לבין יחסו של "יצר הרע" לאדם בזמן חולשתו. גם "יצר הרע" דומה ל"זבוב הלוהט אחר המכה", שצץ ועולה דווקא בזמני חולשה. מתי קופצות על האדם מחשבות של חוסר טעם להתאמץ ולהשקיע מתי קופצות עליו מחשבות שליליות כלפי הזולת כשהוא מרגיש בעל ערך עצמי נמוך, כשהוא לא מאמין בעצמו.

לעומת זאת מתי עולות בו מחשבות של יוזמה, מעשים טובים, יצירתיות ("יצר הטוב") כשהוא יודע מה ערכו האמיתי, כשהוא מאמין בעצמו. בהרבה מקרים גם אפשר להרגיש בהבדל: מחשבות שליליות קופצות על האדם. מחשבות חיוביות מתלוות אליו בעדנה.