כי מפריס פרסה הוא… והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם (יא,ז)

כי מפריס פרסה הוא… והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם (יא,ז)
פעם אחת, הגיע הצדיק רבי מאיר מפרימישלן, לביתו של יהודי עשיר, ובקש ממנו צדקה למען עניין חשוב, גביר זה מפורסם היה בידו הקפוצה שאין הוא נותן מעות לצדקה.
יסלח לי הרבי – אמר העשיר – השעה דחוקה לי וממהר אני לבית המדרש!…
דע לך – אמר הרבי – על אלה הדומים לך נאמר בפסוק: "כי מפריס פרסה הוא… והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם".
"כי מפריס פרסה הוא" – אין תועלת בפסיעותיו של אדם, ואפילו ממהר הוא לבית המדרש, "והוא גרה לא יגר" – אין הוא מגיר (מפריש) מכספו לצדקה, "טמא הוא לכם" !