מתוהו הנפילות למעמקי תהומות התשובה
נאמר (בהפטרת ר"ה) "אחרי שובי נחמתי..כי נשאתי חרפת נעורי".
אחרי שובי, אחרי שכבר עשה תשובה, נחמתי, הוא חוזר ונופל וכו' ואין התשובה מתקיימת בו וכו'
לפתע פתאום הוא מוצא את עצמו במצב של נפילה, והוא בעצמו עומד ותוהה – איך קרה לי כדבר הזה?
איך ברגע אחד נמחקו כל הקבלות וההחלטות שלו, כלא היו?
וכך עוברת עליו שנה אחר שנה, והוא נשאר מה שהוא מבלי שינוי וכו'
הגורם לזה הוא כמו שנאמר בהמשך: "כי נשאתי חרפת נעורי" (פגם הברית שלא תוקן כראוי). ומרמז בכתוב "נופל וגלוי עיניים", שנהיה נופל – מפני שהוא גלוי עיניים וכו' (פוגם בשמירת העיניים-עין רואה והלב חומד וכו')
כל עוד אדם נמצא במקום שהיצר הרע והרע מגיעים (חוסר גדרים וסייגים וכו'), ופשעו גבוה ממנו, אז יש לפניו גם מסכים המבדילים המסתירים ממנו מלראות באור פני-מלך חיים, ומשום כך אין קיום לתשובתו וכו' וכן, יש סדר חיים מעוות שהוא רקע לחטא. כגון: כאשר אינו שליט בעצמו מתי הוא שוכב לישון ומתי הוא קם, וכל כיוצא בזה (טרוד ולא מסודר). ועל כל זאת נאמר: "נחפשה דרכנו ונחקורה", (שנחקור) מה הם הגורמים והתנאים המביאים את החטאים וכו'
התשובה שלו מועילה לו להיות רק: כבינוני.
כמאחז"ל – "בינונים, זה וזה שופטן", פעם יצר הטוב ופעם יצר הרע שופטו וכו' ומפני שהתשובה שלו היא תשובה חלקית בלבד, שמתעסק רק בתשובה על העוונות ואינו שם אל לבו לשוב על כל מציאות ותוכן החיים שלו בעולם הזה (ותיקון המידות), לכן כשלת תמיד ואין קיום לתשובה וכו'
יש לו זמנים טובים שבהם הטוב שולט, ויש זמנים שהיצר הרע מתגבר עליו והוא נופל וכו' והריהו מיטלטל כמו בכף הקלע וכו' (על פגם הברית יש עונש כף הקלע גם בעולם הזה-הרבי מקרלין) הוא מחמיץ את החיים וכו' ובמקום זה חי חיים עלובים וכו'
הוא יודע מן העבר וכו' שהרי כבר עשה את כל מה שהוא יכול בכדי לשוב בתשובה, ומיד אח"כ הוא חוזר תמיד למה שהיה – "ולא נודע כי באו אל קרבנה" וכו' (וזה) מבטא את הצער ועגמת נפש הכי גדולים שיש לאדם וכו' שאינו מוצא מקום לעצמו מרוב צער וחיבוט-הנפש, וכל העולם מתנודד לפניו וכו'
ועל זה נאמר: "סומך ה' לכל הנופלים" – לאלו החולים במחלה זו שהם תמיד נופלים וכו'
ובעת שרואים מן השמיים את גודל צערו וחרון אפו על עצמו, שאינו מוצא מקום לעצמו מרוב עגמת נפש, אז מתעוררים עליו הרחמים מלמעלה, ו"הבא ליטהר-מסייעין אותו" וכו'
ולשם כך דרוש לו לאדם כח התורה, שהתורה פוקחת את עיניו וכו' וזה דרך התשובה שהושע (הנביא) חידש "קח טוב", אין טוב אלא תורה וכו' שיש בתורה כוח טהרה המטהר את האדם וכו' ועל זה מבקש "השיבני-ואשובה" וכו' שיהיה קיום לתשובתו וקבלותיו וכו'
ומגודל הכאב אינו מבקש, אלא רחמים מבעל הרחמים שיחוס על נפש עלובה, שיגולו רחמיך על מידותיך ותשיבני אליך, לבל ידח ממנו נדח וכו' ("תשב אנוש עד דכא-עד דכדוכה של נפש") ואז מתגלה "שושנת העמקים"–מתגלים המעמקים של יהודי. ששם ב"מעמקים" קראתיך ה'. במסתרים של יהודי-שם תבכה נפשי! וכו'.
והזמן היחיד (לעניינינו) המסוגל לחלץ את שערי הנפש שטבעו בארץ, הוא בשעת ניסוך המים! (חג סוכות-שמחת בית השואבה) וכו'
כי בשעת ניסוך המים "תהום אל תהום קורא" – אבע מימיך!
כאשר מתעוררים המים העליונים, יש להם כח משיכה עצום, כמגנט המושך אליו כל ברזל, למשוך ולהעלות אפילו את המים התחתונים, שנפלו בנוקבא דתהומא רבא (נקב התהום שהוא מדור הקליפות) וכו'
אז זוכה להתעלות–ותעל משחת חיי! ושורה עליו רוח הקודש וכו' ("ומתהומות הארץ, תשוב תעלני")
אכן, בזכות שהוא מתנודד ומתמרמר כל כך, נותנים לו מלעילא (מלמעלה) "הבן יקיר לי אפרים, והמו מעי לו", שאז תפעם בו תמיד רוח ה'.
ומכוח זה יחיה כל ימיו כצדיק!
("כל הזכויות שמורות" לספריו של האדמו"ר מסלונים הנוכחי הרב רבי שמואל ברזובסקי – "דרכי נעם" ערך מקובץ ספריו, בלשונו של הרבי – ר.ו)