בואו נתחיל "לדבר"
"אוהבך – מי שהולך עמך באמונה, ויועץ אותך לטוב, ובא עמך מצד שכלך, לא מצד תאוותך." (רבי שלמה אבן גבירול)
יום הכיפורים כשמו כן הוא, יום של כפרה, יום של חשבון נפש, של מחשבה. מחשבות על עצמנו, על סובבנו ועל מדינתנו. כל אחד ביום הזה עוצר לרגע ומונה לעצמו את ההישגים, הכשלונות, היכולות האישיות שפספס, שיכול היה להפיק מעצמו יותר, הן למען עצמו הן למען החברה והדברים שיוכל לשפר לשנה הבאה.
אחד הדברים המהותיים ביותר ביהדות, היא המחשבה על האחר, האכפתיות מהסובבים אותנו, והדאגה לא רק לעצמינו אלא גם לזולת. "שנזכה לראות מעלת חבירו ולא חסרונם" אמר בתפילתו רבי אלימלך מליז'נסק, "הוי דן את כל האדם לכף זכות" אמרו חכמים בפרקי אבות. עוד כל כך הרבה מצוות, אמירות, תפילות ומחשבות יש ביהדות בנושא של "בין אדם לחבירו" אשר כידוע יום הכיפורים איננו מכפר על העבירות של בן אדם לחבירו אם פגע אדם באחד הסובבים אותו ולא ביקש ממנו מחילה.
בהמשך התפילה הוא כותב "ושנדבר כל אחד את חבירו", היום המושג הזה של "לדבר" הפך למוצר נדיר. כולם מתכתבים בהודאות טקסט, בפייסבוק ובכל דרך אלקטרונית מתקדמת אחרת. בואו נדבר גם האחד עם השני, בואו נסתכל האחד לשני בעיניים ונעביר האחד לשני את המסר, את הדברים שעל ליבנו. ההידברות בעם ישראל כה חשובה לעתידו, לשלמותו. אני מאמין שבהידברות, בשיחה, בשיח, ניתן לעשות כל כך הרבה, ניתן לאחד, אפשר לחבר, אפשר להאהיב וניתן להרבות שלום בין אדם לחבירו.
אנו נמצאים היום ערב היום הגדול של יום הכיפורים, היום הזה היום הקדוש ביותר בשנה, בואו נקבל על עצמנו משהו, בואו ניקח איתנו דבר אחד לפחות מהיום הזה אל השנה כולה, בואו נתחיל "לדבר".
ערב יום הכיפורים אני נזכר במה שאירע לי לפני שנים, היינו במהלך נסיעה לחו"ל כשהקברניט מודיע להדק חגורות כי נכנסים לכיס אוויר קשה. המטוס החל לרעוד בצורה שגרמה לנוסעים לחשוש. הדיילים ישבו חיוורים על מקומותיהם, רגע של לחץ באוויר…
לידי ישב אדם שנראה כמי שאיננו מבאי בתי הכנסת בכל ימות השנה וביקש את הכיפה שעל ראשי. זה בוודאי יעזור לי – אמר. אמרתי לו שגם אני צריך הכיפה לראשי, אך כדי שנהיה שווים בינינו, אוריד אותה, אשים את ידי על ראשו והוא ישים את ידו על ראשי וכך נהיה שווים…
ואז, כשהמטוס רועד וקופץ בצורה אימתנית, אנחנו עם יד האחד על ראש השני הקראתי לו פרק תהילים אחד, פרק כ"ג בתהילים: "מִזְמוֹר לְדָוִד, ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר… גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי…, "אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי", אמרנו זאת יחד שוב ושוב כי פרק זה בתהילים כה מחזק, כל כך מעודד, אנחנו לא לבדנו בעולמנו, יש בורא לעולם והוא איתנו תמיד. בעת שמחה ובעת עצב, בימים קשים ובימים קלים, תמיד, אבא לידנו.
טרם נחיתה אמר לי בעיניים נוצצות שהוא מחליט לומר את הפרק הזה מידי יום ביומו, ואין לו ספק שיומו יהיה אחר עם מחויבות זו.
ביום הכיפורים, יחפש כל אחד מאיתנו את ספר התהילים, יפתח את פרק כ"ג בתהילים ויאמר את התפילה הזאת. כי בימים כאלו, כאשר מסביב יהום הסער, חששות מכיוון אירן ודאגות מגבולינו הדרומי, מרגישים אנו שוב את הצורך בידו של בורא העולם שתחזיק את ידינו בעוברינו את הנהר הזה, שיגן עלינו, ישמור אותנו, ינחה בדרך הנכונה, ויתן לכל אחד את הכוח להתמודד עם התמודדויות חייו השונות, מי בפרנסה, מי בבריאות, מי בנחת מילדיו ומי בסתם בקשה לחיי רוגע ושלווה.
ערב כניסת החג נבקש, ונייחל לכל בית ישראל גמר חתימה טובה, שנזכה לשנה מוצלחת רגועה ובריאה, שכל אחד מאיתנו יזכה לממש את עצמו ולהצליח בשנה הקרובה יותר מהשנה שחלפה, שנה טובה ומתוקה.
גמר חתימה טובה לכל עם ישראל!
(מובא ע"י דניאל באבאייב מדברי הרב דוד לאו שליט"א ומוקדש ב"ה לשנה עם חתימה טובה לכל עם ישראל!)