בעיות בשלום בית – ממש לא גזרה משמיים

 

אמנם התורה מאפשרת לזוג נשוי לפרק את הקשר שביניהם, אולם חשוב לדעת כי רוב הבעיות המובילות לגירושין היו יכולות להיפתר בכמה צעדים.
אז מה עושים?

בפרשתינו מלמדת אותנו התורה את ההלכות הקשורות בהליך הגירושין של בני זוג שקשר הנישואין ביניהם עלה למרבה הצער על שרטון. ככתוב:" וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ" — שזהו למעשה מסירת הגט.

אף שחז"ל רואים בחומרה את הבוחרים באפשרות הגירושין גם כשאין בכך הכרח אמיתי, לדאבוננו בשנים האחרונות הפכה האופציה הזאת למהירה וקלה בעיני זוגות רבים הנתקלים בקשיים בחיי הנישואין. זאת מבלי לתת את הדעת לעובדה, כי אילו היו משקיעים כעת בשיפור הקשר שביניהם אפילו מחצית מהעמל, ההוצאות, הטרחות והאכזבות שיהיו מנת חלקם לאורך השנים שלאחר הגירושין, באמצעות וויתור, התחשבות, אוזן קשבת, ושיפור הגישה הכללית כלפי בן/ בת הזוג — הרי שהיו פותרים את עיקר הבעיות שיש ביניהם, וזוכים לשלום בית ולאושר בתחום המשפחתי.

כיצד עושים זאת בפועל? ראשית, על כל צד לשאול את זולתנו (או אפילו את עצמו ביחס לזולתו): "מה הן שלוש הנקודות הקריטיות עבורך בהתנהגותי, שאם אשתנה בהן כרצונך — תהיה מאושר?". לאחר גילוי והגדרת הנקודות הללו, יש להשקיע בהן, באמצעות מאמץ רב לתקן את עצמו ולהשתנות בהן, גם אם הוא בטוח שהצדק עמו והצד השני דורש יותר מידי, ובכלל הוא מגזים בציור המצב כאילו שהוא גרוע כל כך.

על בן/ בת הזוג לומר לעצמו: "אמנם נכון שאני סבור אחרת, אבל מתוך מכלול המצבים בחיים בחרה רעייתי דווקא בנקודות הללו כמשפיעות ביותר עליה, הרי זה אומר שהמצב באמת מציק לה דווקא בהן. אעשה מאמץ רב.
והשתדלות עצומה להשתפר בתחומים אלו, למען שלום הבית שלי". וכך גם יעשה הצד השני. כאשר כל אחד מוכן ללכת לקראת רעהו, להשתפר בנקודות החשובות לזולת ולהתגמש – מובטח להם כי השלום ישכון במעונם.

תמיד יש לזכור, שהצרכים הנפשיים של האיש והאישה – אינם זהים לחלוטין. הקב"ה ברא את הזוג באופן של "עזר כנגדו" – כלומר העזרה באה לידי ביטוי דווקא באמצעות הניגוד המשלים לכל צד את מה שחסר בו. אלא שמצוי שכל צד מפרש לא נכון את הניגוד הקיים במי שנועד לעזור לו, ובמקום לראות בכך איזון מועיל, רואה הוא רק את הניגוד.

ככלל, הן האיש והן האישה, זקוקים להחשבת ולהערכת דעתם, וזקוקים גם לאוזן קשבת, לחום ולגישה אוהבת. אולם האישה העדינה מטבעה והרגישה יותר מהאיש לבית ולמשפחה, זקוקה לגישה חמימה ואוהבת ואוזן קשבת, במינון גבוה יותר מהאיש. ואילו האיש, המוחצן יותר מטבעו, זקוק יותר להחשבת ולהערכת דעתו בבית. וכשכל צד מקבל את צרכיו הנפשיים כראוי, הוא פורח ומאושר ושמח, לתועלת כל בני המשפחה, וכפי שהורחב בכך בהרצאה: "סוד האושר בנישואין"- (הרב זמיר כהן), שבאתר הידברות.

וכשיזכור כל צד כי החל מרגע נתינת הטבעת בעת החופה והקידושין התחברו שני חלקי נשמותיהם להיות נשמה אחת, ייקל עליו לוותר ולהעניק לחלקו השני, גם כאשר האשמה תלויה בחלק השני. שהרי כשיד אחת הכתה בפטיש את היד השניה בטעות, היא לעולם לא תכה אותה כנקמה, שהרי שתי הידיים הינן חלק מגוף אחד. ומה טוב יותר מלקבל עלינו שלום בית ביום השבת.
(נערך ומובא ע"י דניאל באבאייב מדברי הרב זמיר כהן שליט"א. ומוקדש ב"ה להשכנת שלום ואהבה בכל בית ישראל)