"וידם אהרון"

מעיר כאן רבנו יעקב בן אשר,"בעל הטורים":

בכל מקרא כולו מצינו רק שתי פעמים את המילה "וידם":

א.בפרשה זו נאמר: "וידם אהרון" (כשראה את שני בניו נשרפים באש ה' ).

ב.ספר יהושע נאמר: "וידם השמש" (י,י"ג) (בסיפור מלחמת יהושע בחמשת מלכי כנען כשהשמש עצרה מלכת).

דבר זה בא לרמז לנו, שלהשיג המדרגה של "וידם אהרון", הינו דבר היוצא מגדר הרגיל, כשם ש"וידם השמש" הוא מאורע יוצא מן הכלל. מעלת השתיקה הוזכרה רבות בדברי חז"ל, עלובין ואינן עלובין שומעין חרפתן ואינן משיבין עושין מאהבה ושמחין בייסורין עליהן הכתוב אומר (שופטים ח) ואוהביו כצאת השמש בגבורתו.

——————————————————–

פעם אחת בא הרב החסיד לר' ליפמאן ז"ל מרדומסק, חתנו של הגאון הקדוש ר' שלמה מרדומסק ז"ל בעל "תפארת שלמה", להגאון הקדוש הרמ"מ ז"ל מקוצק. שאל אותו הרבי מקוצק, אם יודע הוא איזה דברי תורה מחמיו ז"ל. והשיב, שהוא יודע. דרש הרבי מקוצק, שיגיד לפניו איזה דבר. אמר לו אותו חסדי: חותני הצדיק ז"ל אמר: באהרן הכהן כתוב "וידם אהרן", וזוהי מדרגה גדולה, אבל דוד המלך עליו השלום הרחיק לכת למדרגה גבוהה עוד יותר, והוא אמר "למען יזמרך כבוד ולא ידם" (תהילים כט, יג) שבעת צרה עוד היה מנגן ומזמר.

כששמע הרבי מקוצק דבר זה  הפליג אותו מאוד, ואמר כי היטיב אשר ידבר. מכאן רואים מעלתו של דוד המלך שהיה בשמחה גם בזמן ייסורים וכשם שהשמחה חתומה בו.