חוכמת נשים גם בעין הסערה
האופוזיציה ממשיכה גם בפרשתינו להסתער על משה. לאחר "הקרב על הבשר" בפרשת "בהעלותך", טירפוד תוכניות העלייה לארץ וכיבושה בפרשת המרגלים — בפרשת "שלח" — הוגשה עוד הצעת אי אימון בהנהגת משה ואהרון. הפעם עמד בראש המתקפה, קרוב משפחתו של המנהיג. הלא הוא "קֹרַח, בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי".
השתלשלות הדברים, כפי שהיא באה לידי ביטוי בפסוקי הפרשה, הינה כך: קורח קם וכל הנלווים אליו, "וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב, וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן. וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד, אַנְשֵׁי-שֵׁם. וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם: רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם ה' , וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל קְהַל ה'."
"רב לכם: הרבה יותר מידי לקחתם לעצמכם גדולה. מדוע תתנשאו? אם לקחת אתה (משה) מלכות, לא היה לך לברר לאחיך (אהרון) כהונה". (רש"י בשם המדרש)
קורח ועדתו לא פיקפקו בנכונות דרכם. כה בטוחים היו, עד כי הסכימו בלא היסוס להתייצב למבחן המחתות, שהציג להם משה בשם ה'. מבחן שאמור היה להוכיח, כי משה ואהרון לא בחרו את עצמם להנהגה, וסמכותם — מאת האלוקים באה להם: "זֹאת עֲשׂוּ , קְחוּ לָכֶם מַחְתּוֹת, קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ. וּתְנוּ בָהֵן אֵשׁ וְשִׂימוּ עֲלֵיהֶן קְטֹרֶת לִפְנֵי ה' , מָחָר וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יִבְחַר ה', הוּא הַקָּדוֹשׁ…"
היה זה מבחן של חיים ומוות. מי שלא יזכה בו — ימות. ישרף באש הקטורת של מחתתו שלו. הם ידעו עובדה זו היטב. בכל זאת, התייצבו כולם בשעה היעודה עם המחתות בפתח אוהל מועד. אין זאת, אלא, שכל אחד האמין — בכל ליבו — שאלוקים איתו.
הסוף ידוע…
את קורח ומשפחתו בלעה האדמה. והאחרים:
"וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה' וַתֹּאכַל אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ, מַקְרִיבֵי הַקְּטֹרֶת".
– כולם נשרפו.
הבה ניראה מה אירע מאחורי הקלעים… — אוֹן בֶּן פֶּלֶת שהיה מראשי המרד במחלוקת הזו כנגד משה, בסופה של המחלוקת, לא היה בין הנשרפים ולא בין הנבלעים בעדת קורח, אם כן, להיכן נעלם?
מובא בתלמוד: "אמר רב: און בן פלת (מראשי עדת קורח) אשתו הצילתו. אמרה לו: מה יוצא לך מזה (=מהשתתפותך במחלוקת קורח)? אם מר(משה) הרב — אתה תלמיד; ואם מר (קורח) הרב — אתה תלמיד! אמר לה: מה אעשה? עמהם (עם בני עדת קורח) הייתי בעצה ונשבעתי עמהם(שבועת – אמונים לקורח).
אמרה לו: שב באוהלך, שאני מצילה אותך.
השקתו יין והרוותו (=השקתה את בעלה יין לרוויה) והשכיבתו בפנים האוהל. ישבה על הפתח וסתרה (=ופרעה) שערותיה. כל מי שבא (לקרוא לאון בן פלת, כדי להתייצב כנגד משה ואהרון), ראה אותה (שהיא פרועת-שער בפתח האוהל) וחזר. בין כך וכן (=עד שהם הולכים ובאים) נבלעו קורח ועדתו." על כך אמר שלמה המלך: "חַכְמוֹת נָשִׁים (=החכמה שבנשים) בָּנְתָה בֵיתָהּ"- זו אשתו של און בן פלת; "וְאִוֶּלֶת (=האשה האווילה, הטפשה) בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ".- זו אשתו של קורח, שהסיתה אותו להתחיל במחלוקת.
(נערך ומובא ע"י דניאל באבאייב מדיברי גדולי מזכי הרבים: הרב משה גרילק שליט"א והרב זמיר כהן שליט"א.
מוקדש לשלום בית בכל בית-ישראל ולשלום אמת בארץ ובעולם)