"קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה" (ט, ב)

אהרן הכהן הביא עגל לחטאת ובני ישראל הביאו עגל לעולה כפי שנאמר בפסוק דלהלן. מה טעמו של דבר?

משום שאהרן הכהן חטא בחטא עשיית העגל רק במעשה, שהעגל נעשה על ידו, אבל במחשבה לא חטא כלל, שהרי כוונתו היתה לשם שמים כמו שמפרש רש"י בשמות ל"ב ה' על הפסוק "חג לה' מחר": "בלבו היה לשמים בטוח היה שיבוא משה ויעבדו את המקום", ואילו בני ישראל הרי עשו את העגל לאלוה וחטאו גם במחשבה.

וכיון שקרבן העולה בא לכפר בעיקר על מחשבה, לפיכך לא הביא אהרן עגל לעולה אלא לחטאת, לפי שבחטא העגל היה חטאו רק במעשה ולא במחשבה. אבל בני ישראל חייבים היו להביא עגל לעולה כדי שיכפר על מחשבת החטא בעשיית העגל, נוסף על מעשה החטא שעליו הביאו לחוד קרבן חטאת.

מקור: ה"כלי יקר