האדם – עץ השדה
כבר מששת ימי בראשית קיים קשר בין האדם לאדמה. אדם הראשון נוצר מן האדמה, ועל כן נקרא בשם 'אדם'.
ההקבלה בין האדם לאדמה וליבול הצומח ממנה קיבלה משנה תוקף בפסוק המפורסם: " כי האדם עץ השדה" (דברים כ', י"ט).
דגש מיוחד יש לשים לחינוך בשנות הילדות. בשנים אלו מידותיו של הילד עדיין ניתנות לעיבוד, לשיפור ולהטבה בדרך קלה. שנות הילדות הן השנים המכריעות שניתן לעצב בהן את אישיותו של הילד וניתן לתקן בהן את הדורש תיקון ללא קושי רב.
התמיכה צריכה להיות מושתתת על חום רב ועל רגשות חיבה. הנער הצעיר צריך לחוש שההורה או המורה תמיד מוכנים להושיט לו יד מסייעת. תמיכת ההורים והמורים מיועדת לעזור לתכונותיו הפנימיות לצאת לאור עולם.
נוסף לטיפול המסור שהאילן זקוק לו, לתמיכה, ליד האוהבת והמטפחת, יש לזכור כי כל עץ עב גזע, בעל צמרת מרשימה, היה בראשיתו שתיל קטן, חלש ודל שורשים. הימים והשנים חלפו והוא התפתח וגדל. ברור כי קיימת גדילה רצופה ומתמדת, אך אין היא נראית לעין ובלתי ניתן לעקוב אחריה. אי-אפשר ואף אסור למדוד עץ מדי יום כדי לבדוק עד כמה צמח וגבה ועד כמה עמקו שורשיו ומתקו פירותיו. חוק בריאה הוא כי אין אפשרות למדוד דברים אלו, אלא בהצטרף ימים לשבועות, חודשים לשנים. מערכת הטיפול באילן דורשת מבט לטווח רחוק, התוצאות אינן מיידיות.
באותה מידה ובכפל כפליים נכונים דברים אלו בנוגע למערכות החינוך. אל לו למחנך לצפות לתוצאות מהירות. עליו להשקיע כוחות ומאמצים מתוך אמונה עמוקה שיש שכר לפעולתו וכל מאמץ בתחום זה עתיד להניב פרי בעתיד.
לא אחת, בהיות האדם מחשב באיזו דרגה הוא עומד, יתקוף אותו יצרו ויאמר כי אין עימו מאומה וינסה לייאשו ולרפות את ידיו. אך החכם – עיניו בראשו, וכעין הצמיחה הפיזית של התינוק, שגם היא אינה ניכרת יום-יום, אלא רק לאחר זמן יראה שהנה קצרו מלבושיו, וכבר הוא מגיע למתג החשמל, כך האדם.
תכלית בואו של האדם לעולם היא לשפר את מידותיו. רק בהצטרף יחדיו עשרות ומאות פעמים שבהן בחר האדם בטוב, מתוך מחשבה והתבוננות, יזכה לראות את השינוי המבורך.
ט"ו בשבט שמח לכל עם ישראל
(נערך ע"י דניאל באבאייב מדברי יהודה רובן מערכים. ב"ה מוקדש לצמיחה גשמית ורוחנית לכלל עם ישראל)