פסח – עבודה ושמחה
במבט שטחי על החיים, נתפסים המושגים 'עבודה' ו'שמחה' כמושגים סותרים זה את זה. הרבה אנשים עובדים, חשים שמחה ורוגע בזמן יציאתם לחופשה. דווקא כשמפסיקים לעבוד מרגישים שמחה.
ביהדות, מושגים אלו מתאחדים: "עבדו את ה' – בשמחה" [תופעה מרתקת היא, שדווקא יצחק אבינו – המסמל באישיותו את מידת הדין הקשה והתובענית – קרוי על שם השמחה והצחוק].
איך נקרא קרבן הפסח בתורה? עבודה. "והיה כי תבאו אל הארץ… ושמרתם את העבדה הזאת, והיה כי יאמרו אליכם בניכם, מה העבדה הזאת לכם" (שמות יג).
המונח 'עבודה' מתקשר לדבר הכרוך בטורח ובמאמץ; דבר שלא נקנה בקלות. כך כותב הרמב"ן [ויקרא כ"ג]: "ונראה לי כי 'עבודה' אצל רבותינו, טורח ועמל שאדם עובד בו לאחר, מלשון 'עבודת עבד', 'עבד עבדים יהיה לאחיו', 'עבדו את כדרלעומר', וכן 'עבודת עבודה ועבודת משא'".
מבין ארבעת הבנים, האתגר החינוכי הקשה ביותר לאב הוא, ההתמודדות עם הבן הרשע. ללמד תלמיד ללא קשיים קל מללמד תלמיד שיש לו קשיים לימודיים.
השאלה המזלזלת של הבן הרשע מנוסחת כך: "מה העבדה הזאת לכם?!".
הדגש בשאלתו – מה "העבודה". אם יצאנו ממצרים מעבדות לחירות, מדוע שוב פעם לדבר על עבודה [שבתוכה כמוסה המילה 'עבד']?!
הרשע לא מסוגל להבין מה הקשר בין חירות שמחה וחופש לבין 'עבודה'.
החג שדורש הכי הרבה עבודת הכנה: פיזית ורוחנית-הלכתית, הינו חג הפסח: ניקיון יסודי של הבית מחמץ, הגעלת והכשרת כלים, קניית מאכלים מיוחדים הכשרים לפסח ועוד.
חג הפסח נופל תמיד בשנה, בתקופת ספר ויקרא; ספר העוסק בעניין הקרבנות.
הבאת קרבן אינה דבר קל. הקרבן דורש הרבה הקרבה ועמל. 'להקריב משהו' פירושו לוותר על משהו, למען מטרה נאצלת יותר, כמו מי שמוותר על חלק מכספו, בשביל לחלק את הכסף לעניים שאין להם פת לחם.
יהודי שגר ברמת הגולן חטא, ועליו מוטל להביא קרבן חטאת, צריך לקנות פר בכסף רב, לעלות לירושלים מספר ימים [דבר שכרוך בהפסד ימי עבודה].
התשובה לבן-הרשע: הקהה את שיניו. אין לו צורך בשיניים – שהרי הוא לא אוהב לעמול ולעבוד, והאכילה גם היא כרוכה במאמץ מסוים [לפתוח ולסגור ולחתוך את האוכל בשיניו].
כך עשו, החוזר עייף מהשדה מבקש מאחיו "הלעיטיני נא מהאדום האדום הזה" שפירושו: שיעקב ישפוך את מרק נזיד העדשים היישר לתוך פיו של עשו.
שנזכה לשמוח בעבודות הניקיון לקראת החג בפרט ובעבודת ה' בכלל!