מיהו מנצח?
כולנו מכירים את המשפט "החזק שורד" החזקים מנצחים, והחלשים מפסידים. אך בפרשתינו אנו נתקלים באופן מפתיע, בנפגע! שהוכתר כמנצח! יעקב נלחם עם שרו של עשיו, מי יצא "צולע על יריכו"? יעקב ! ומאידך, שרו של עשיו יצא ללא פגע. ולמרות זאת יעקב הוא זה שניצח בקרב, "כי שרית עם אנשים ועם אלוקים ותוכל"
אז מיהו מנצח? כיצד אנחנו מגדירים במסגרות החיים השונות, מי המפסיד ומי המנצח? יתכן שפגיעה באדם תוכיח, ותיהיה שלב משמעותי בנצחונו?
בקרב גשמי, ללא ספק מי שגופו, נכסיו, או אדמתו נפגעו, הפסיד את המערכה. אך במלחמת רוח, התמונה מתהפכת. כשהמלחמה היא על ערכים, מי שפוגע פיזית, מוכיח שלא נשארו כלים רלוונטים. הוא מסית את המלחמה לתחומים אחרים, ובכך הוא מוכיח על הפסדו המוחלט. כשאתה מתווכח אם מישהו, והוא יוצא מכליו, תדע שניצחת. תדע שהשארת אותו ללא יכולת מענה. המוצא היחיד שהוא מצא כדי לגבור עליך, הוא במישור הפיזי – גשמי. אך אתה צריך להזהר, לא ליפול במלכודת הטמונה כאן. אם יעקב היה מכה את המלאך כגמולו, הוא היה נגרר בדיוק למקום ששרו של עשיו רצה להוליך אותו. אך יעקב ידע שכדי לצאת מנצח במלחמת הרוח, אתה חייב להתרומם מעל הנסיון הגשמי, ובראש מורם לצאת מנצח, על אף ובגלל הפגיעה.
בכל פגיעה, הבחירה היא בידינו האם לצלוח את הנסיון, ולהבין שבעולם של רוח ותוכן, בהסתכלות נצחית, יש כאן נסיון שיכול להרים אותנו על נס. יש לנו אפשרות להשאר גבוהים, ולומר "ה' נתן ה' לקח יהי שם ה' מבורך" "במקלי עברתי את הירדן" וה' הוא זה שנתן לי "שתי מחנות". או שמא אנו שוקעים בחסר, ללא יכולת להתרומם. הנסיון קשה, הפגיעה לא קלה, הצליעה כואבת, ההשפלה והמחסור קשים מנשוא. אך אנחנו יכולים, להפגע! ולנצח!
(הרב אברהם רינת)