חלומות ופתרונותיהם
"חלום חלמתי ופותר אין אותו" – לחלומותיו של פרעה לא נמצא פיתרון עד בואו של יוסף. כאשר אנו קוראים את חלומותיו של פרעה ואת פתרונו של יוסף, עולה התהייה כיצד לא מצאו חכמי פרעה ופותרי החלומות פיתרון פשוט מעין זה שהציע יוסף. לכאורה, פתרונו של יוסף הוא הפיתרון המתבקש מהחלומות – פרות שמנות ורזות ושיבולים שמנות ודקות – עד שכמעט אין פער כלל בין המשל לבין הנמשל, והמשל הוא הוא הנמשל. כיצד לא ניחשו פותרי החלומות מה פשר פרות רזות ושיבולים שדופות?
יתכן שניתן ליישב שאלה זו דווקא ע"י עיון בפתרונו של יוסף: "ויאמר יוסף אל פרעה, חלום פרעה אחד הוא". בפסוק זה, הפותח את דבריו של יוסף, טמון הסוד שהיה סתום מעיניהם של חרטומי מצרים. לשם ביאור הדברים, נתחיל דווקא במסר שלומד ה"שפת אמת" מהדברים, ורק אח"כ נחזור לבאר את פשט המקרא. "הרמז, שגם כוח הסטרא אחרא – רק על ידי גלות השפע בתוך ההסתר, אבל אין להם כוח מבלעדי חיות ה' ית'… ומה שיש ללמוד מפרשה זו, להכין לעצמו בימים הטובים שנתגלה הקדושה בהם לקבוע ההארות בלב היטב, כדי להיות על ימי הרע כשהקדושה נסתרת". ה"שפת אמת" לומד מפרשה זו את סוד האחדות: על אף שפעמים רבות נראה כאילו יש בעולם הבחנה ברורה בין טוב לרע, ונדמה לאדם ששני אלה לא קרבו זה לזה, באמת הכל מה' יתברך, בין הטוב ובין הרע, ואין שום הבדל מלפניו ית'. הטוב והרע אינם שני כוחות ושלטונות, אלא מצבים הנתונים לשינוי ומונהגים על ידי ה'.
לאחר שמלמד אותנו יוסף סוד זה, הוא ממשיך ומלמדנו גם את "סוד הצמצום" – שמירת הטוב לימי הרעה: "ויצברו בר תחת יד פרעה… והיה האוכל לפיקדון לארץ לשבע שני הרעב". סוד זה אינו רק תחבולה נגד הרעב, אלא תפיסת עולם המכירה בכך שהשובע והרעב הם תהליך אחד. שניהם יונקים ממקור אחד, ועל כן עלינו לזון את הרעב מהשובע.
עתה ניתן להבין מדוע לא הצליחו חרטומי פרעה לפתור את החלום. חרטומי מצרים חשבו שאין כל קשר בין השובע והרעב, ולא ייתכן שמצרים הנתונה לאלי השובע תיפול לידי רעב. חרטומי מצרים כלל לא חשבו שאולי השובע יוכל לעזור לימי הרעב, שכן שני עולמות הם ולא קרבו זה לזה אף פעם. על כן לא הבינו החרטומים כיצד זה בלעו הפרות הרזות את השמנות – והלא אלו הם שני כוחות שלעולם אינם נפגשים? רק יוסף, שהבין שהכל שורש אחד, הוא שפתר את חידת החלום ואף טיכס עצה כיצד יש לעמוד בפני הרעב: "ויצברו בר תחת יד פרעה", שכן אף הרעב מה' הוא.