יש בי אמונה והיא תנצח…
בפרספקטיבה היסטורית, אנו מבינים היטב, כי דווקא דבקותם של היהודים בדתם ובאמונתם, היא שנתנה לנו לא רק את חג החנוכה, אלא גם את עצם הישארותנו יהודים. בזכות האמונה העזה נשארנו עם יהודי ויכולנו לחזור אל ארץ אבותינו.
חנוכה אינו חג ´היסטורי´. לא לחינם ציוו חכמינו לשנן סיפור זה שנה בשנה. מטרה אחת עמדה לנגד עיניהם: ללמדנו שחנוכה אינו מאורע חד פעמי. בכל דור ודור, כל יהודי אשר ישכיל ללכת עם האמונה יד ביד, ישים את מבטחו בבורא עולם, ולא יתפעל משום דבר, יעשה עימו הקב"ה ניסים ונפלאות כפי שעשה עם מתתיהו החשמונאי ובניו.
מעבר לכך, למלחמת החשמונאים נגד היוונים יש משמעות אקטואלית ונצחית. מלחמה זו מתחוללת בנפשו של האדם בכל יום, בכל עת ובכל שעה.
מלחמת היוונים לא כוונה כנגד קיומו הגשמי של העם היהודי. להפך. הם היו נכונים להעניק ליהודים זכויות רבות ולאפשר להם ליהנות מכל הישגי התרבות והמדע של יוון. המאבק היה נגד הנשמה היהודית. היוונים ביקשו להפריד את העם היהודי מקדושתו ולהפכו לעם ככל העמים.
כשכבשו את בית-המקדש יכלו להחריבו, כדרך בה נהגו שליטים אחרים, אך הם לא עשו זאת. לא הפריע להם קיומו של מרכז רוחני ותרבותי, בו אנשים מבטאים את רגשותיהם ואת אמונתם. הם גם לא שפכו את השמן ששימש להדלקת המנורה. לא הפריע להם שהיהודים מדליקים את המנורה.דבר אחד הקפידו לעשות: הם "טימאו כל השמנים". בכך כאילו אמרו: יכולים אתם להמשיך בעבודת בית-המקדש ובהדלקת המנורה, אבל בלי ה´טהרה´ של השמן.
מלחמתם של היוונים
אחת התכונות הבולטות של השמן היא שאינו מתערבב עם המים. הוא לעולם יצוף כלפי מעלה או ישמור על ייחודו בצורת בועות נפרדות. השמן מסמל, אפוא, את מהותו הייחודית של עם ישראל שאינו מתערבב בין העמים.
הטהרה של השמן מסמלת את מהותו הייחודית של העם היהודי. כל מושגי הטהרה והטומאה אינם מובנים בשכל. אי אפשר להסביר בהיגיון את ההבדל בין שמן טהור לטמא. גם הדבקות של היהודי בקב"ה היא ´על-שכלית´ ואינה נובעת מהיגיון אנושי, לכן אף קיומו של העם היהודי אינו ניתן להסבר הגיוני, שכן מבחינה הגיונית היה אמור להיכחד מזמן.
בנקודה יסודית זו פגעו היוונים בכך שטימאו את השמנים. הם אמרו למעשה: רוצים להישאר יהודים? בבקשה. רוצים להמשיך ללמוד את התורה? אין לנו התנגדות. רוצים לקיים מצוות? למה לא. אבל אנו מתנגדים בכל תוקף לקדושה והטהרה שאתם מייחסים לתורה ולמצוות. אפשר ללמוד את התורה כחכמה וכנכס תרבותי – למה חייבים לראות בכל מילה את דבר ה´?! אפשר לקיים מצוות שיש בהן טעם והיגיון, כמו כיבוד הורים, חגים היסטוריים וכדומה, אבל איזו משמעות יש במצוות הלא מובנות, כמו´שעטנז´, איסורי הכשרות וכל יתר המצוות שאיננו מבינים את טעמיהן.
נקודת מסירות-הנפש
אכן, היוונים הצליחו ´לטמא את כל השמנים´. הם הצליחו לנתק יהודים רבים מאותה דבקות של קדושה בלתי-מוגבלת בקב"ה, בתורה ובמצוות. רק בדבר אחד לא הצליחו לפגוע – באותו "פך אחד של שמן חתום בחותמו של כהן גדול".
פך זה מסמל את הנקודה היהודית הפנימית, שאינה ניתנת לשינוי: את האהבה העמוקה לקב"ה,שאינה מושפעת מגורמים חיצוניים. קשר עמוק זה עם הקב"ה נשאר בשלמותו בליבו של כל יהודי, למרות כל מאמציהם של היוונים. יהודי בתוך-תוכו אינו יכול להיפרד ממקורו האלוקי.
זו המשמעות האקטואלית של חנוכה. בכל דור ובכל אדם ישנו היצר-הרע השואל את השאלות ששאלו היוונים, והמבקש להפריד את היהודי מקדושת התורה ומדבקותו המוחלטת בקב"ה. יש לדעת, אפוא, שזו הייתה מגמת היוונים ושעל כך מסרו את נפשם מתתיהו ובניו. אם אנו מבקשים להתקרב לקב"ה וקשה לנו, עלינו לעורר את ה´פך קטן´, את הנקודה היהודית הפנימית, שבאמצעותה ניתן להתגבר על כל הקשיים.
חג חנוכה שמח לכל עם ישראל. מוקדש ב"ה לכל עם ישראל לישועה פרטית וכללית ולגאולה ולבניין בית המקדש השלישי בקרוב אמן!
(נערך ונשלח ע"י דניאל באבאייב מדברי רונית לוי – הידברות)