"קומי אורי כי בא אורך"

"וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי: ותהר האשה ותלד בן, ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים" (שמות ב'). הגמרא בסוטה יב ע"ב מביאה מספר דעות בשאלה מה ראתה יוכבד בבנה, במשה, שבגללו קבעה "כי טוב הוא" והצפינה אותו. הדעה האחרונה מובאת גם ברש"י על הפסוק: כשנולד – נתמלא הבית כולו אורה. מהי משמעות האור שראתה יוכבד? מדוע האור היה חשוב עד כדי כך שיוכבד הסתכנה בהצפנת הילד?

האור מופיע לראשונה בסיפור הבריאה שבראשית ספר בראשית: "בראשית ברא א-לוהים את השמים ואת הארץ: והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח א-לוהים מרחפת על פני המים: ויאמר א-לוהים יהי אור ויהי אור: וירא א-לוהים את האור כי טוב ויבדל א-לוהים בין האור ובין החשך: ויקרא א-לוהים לאור יום ולחשך קרא לילה, ויהי ערב ויהי בקר יום אחד". בסיפור הבריאה, האור הוא הטוב – בהבדל מן הרע המתבטא בחושך. האור שבבריאה מבטא גם התחלה חדשה: כמו שבכל יום זורחת השמש ומתחיל יום חדש, כך האור העולה בבריאת העולם מתחיל את יומו הראשון של העולם, ובעצם את העולם כולו.

פעם נוספת מופיע האור אצל משה עצמו, בשמות פרק ל"ד: "ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לחת העדת ביד משה ברדתו מן ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו: וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו". האור הקורן מפני משה אינו אור רגיל, אלא אור א-לוהי הנובע מסגולתו המיוחדת של משה, שדיבר עם ה' פנים אל פנים. האור הוא אור רוחני, ביטוי לשכינה.

משמעות נוספת של האור היא הנהגה, כפי שעולה מתהילים פ"ט, טז: "אשרי העם יודעי תרועה, ה' באור פניך יהלכון". האור מתווה את ההליכה בדרך הישר, דרכו של ה'.

משלוש הופעות אלו עולה כי האור מסמל טוב, התחלה חדשה, קשר עם ה' והנהגה. כל הביטויים הללו של האור היו מן התכונות הבולטות של משה, ואפיינו אותו במהלך חייו כמנהיגו של עם ישראל. על פי המדרש, יוכבד ראתה את התכונות הללו במשה עוד בהיותו תינוק, ובגלל חשיבותן לעם ישראל – הצפינה אותו ועשתה צעד ראשון בדרך אל הגאולה.

עם ישראל שהונהג ע"י משה נדרש להיות מואר ומאיר, בכל המובנים שהעלינו: "קומי אורי כי באאורך וכבוד ה' עליך זרח: כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאמים, ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה: והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך" (ישעיהו ס'). הקב"ה יאיר את עם ישראל, והעם צריך להיות מואר – מודע לאור ה'. מתוך ההכרה באור ה', עם ישראל יהיה אור לגויים.

אורו של משה העיד על תכונותיו. אורם של ישראל מהווה קשר בינם לבין הקב"ה: אור ה' מסייע לעם להיגאל מצרותיו, לצאת מאפילה לאורה ולהתחיל התחלה חדשה; אך גם דורש ממנו לעסוק בטוב, להיות בקשר רוחני מתמיד עם ה', להיות מוארים ולהאיר.

(ר' עדיאל זימרן. נשלח במסגרת "יום יום" של ישיבת הר עציון http://vbm.etzion.org.il/)